רש"י על סנהדרין כ״ג א

1 מתני'. זה בורר לו אחד - משמע זה בורר לו ב"ד אחד שהן ג' וזה אחד הרי ששה ושניהם בוררין להם עוד אחד הרי ט' והיינו דקא מתמה מאי זה בורר כו' הא בתלתא סגי:

2 גמ' הכי קאמר כשזה בורר לו ב"ד אחד וזה בורר לו ב"ד אחד - וכל אחד פוסל אותו ב"ד שבירר חבירו ואינו רוצה לדון לפניו:

3 שניהן בוררין להם אחד - כלומר אין יכולין לכוף זה את זה אלא בוררין ב"ד שיתרצו בו שניהם:

4 ואפי' לוה מצי מעכב - בתמיה:

5 והאמר ר"א - לקמן בסוף פירקין סנהדרין דף לא::

6 לא שנו - אחד אמר נידון כאן ואחד אמר נלך לבית הוועד כופין אותו והולך לבית הוועד:

7 אלא דקאמר מלוה נלך לבית הוועד - דעבד לוה לאיש מלוה:

8 כדאמר ר' יוחנן - לקמן בשמעתין:

9 בערכאות שבסוריא - שלא היו בקיאין בדין תורה הלכך אפי' לוה מצי מעכב:

10 בי דינא דרב הונא ורב חסדא - דתרווייהו בחד מקום:

11 ועוד מאי זה בורר - דמשמע דהכי דינא:

12 יצא דין אמת לאמיתו - דצייתי בעלי דינין דסבר החייב הרי אני בעצמי ביררתי האחד ואם היה יכול להפך בזכותי היה מהפך והדיינין בעצמן נוחה דעתן להפך בזכות שניהן מפני ששניהם ביררום:

13 אא"כ יודעין מי חותם עמהן - שמא יחתמו עמהם עד אחד פסול ומבטל עדות כולם ונמצאו אלו בושים:

14 ורבנן אית להו דרב יהודה - הלכך דעת הדיינין בעינן שיבררו מי ישב עמהם אדם הגון:

15 ואין נכנסין לסעודה כו' - שגנאי הוא לתלמידי חכמים לישב אצל עם הארץ בסעודה:

16 זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה - יכול לומר לו לא אדון לפניו. ע"כ:

17 הכי קאמר אבל אם היו כשרין - שאינם קרובין ולא פסולין אף ע"פ שהן יושבי קרנות נעשו כמומחין:

18 עד שיקבל עליו בפני ב"ד מומחה - אלמא במומחין מודה ר"מ:

19 והא עדים כמומחין דמו - אם אינם קרובים או פסולים:

20 דקבלו עליו בתרי - בתחלת דבריהם קבלוהו עליהם בשנים:

21 נאמן עלי וכו' - בדיינין קמיירי מדקתני ג' רועי בקר: