רש"י על סנהדרין י״ב א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סנהדרין י״ב ע״א:ט׳ רש"י על סנהדרין י״ב ע״א:י״א »

1 ערוך לנר פתח ↗

ברש"י ד"ה לא בשביעית. איסור עבודת קרקע: הרמב"ם פ"ד מה' קה"ח כתב הטעם שע"י שמאריכין חודש אחד יאכלו הספיחים ולא יהיה להם להקריב עומר ושתי הלחם ע"ש. ולענ"ד קשה שהרי תנן בשקלים שומרי ספיחים בשביעית היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה וא"כ הרי לא היה להם לירא על זה שלא ימצאו עוד כיון שאפשר לשמור ע"י שומרים:

2 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה ולא במ"ש. ומאריכין כו'. כצ"ל:

3 ביאור שטיינזלץ על משנה תורה, הלכות קידוש החודש פתח ↗

וּרְגִילִין הָיוּ לְעַבֵּר בְּעֶרֶב שְׁבִיעִית. כדי להוסיף זמן לעבודת האדמה לפני השמיטה רש"י סנהדרין יב,א.

4 העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון פתח ↗

אתסורי בחדש לא מיתסרי אלא בחמשת המינים. מ"ט אתיא לחם לחם. כצ"ל וכ"ה בכת"י. ובמנחות אי' ואסורין בחדש מלפני הפסח מנה"מ אמר ר"ל אתיא לחם לחם ממצה. ופרש"י מה מצה בה' מינים ולא אורז ודוחן אף חדש נמי כו'. והתו' השיגו דא"כ הוי למידק הני אין אורז ודוחן לא כמו לעיל. להכי פירשו דאיצטריך ג"ש דלא נימא דוקא שעורים דמייתי עומר מינה אסור בחדש ותו לא. והנה רבינו מפרש כרש"י דהג"ש הוא דלא ניתסר אלא ה' מינים. ובאמת ק' על התו' מדתניא בת"כ אמור פ"י ה"ט אילו אומר קלי וכרמל לא תאכלו הייתי אומר יכול אף הקטניות בכלל ת"ל לחם. הרי דס"ד דכל המינין אסור. ותו דבכריתות דף ה'. עביד הגמ' צריכותא מלחם וקלי וכרמל. ואמר אי כתיב כרמל ה"א מה לכרמל שכן לא נשתנה מברייתו. וק' נימא מה לכרמל שכן מביא עומר כרמל. וכן להלן אי' עוד מה לקלי וכרמל שכן בעינייהו. ולא קאמר שכן הווין בעומר. ואין לומר משום דבחד מינא אין סברא לעשות חלוק מזה הטעם. שהרי גם עתה עביד צריכותא מחד מינא. אלא ע"כ הא שמפרישין העומר לא אריא לומר דרק זה המין אסור. ולא תקשה מהא דתניא בת"כ והובא מנחות ד' פ"ד מנחה חדשה אין לי אלא חדשה של חיטין של שעורין מנין כו'. ופרש"י של חטין דומיא של שתי הלחם שהן חטין כו'. אלמא דמסתבר שהאיסור מעין המתיר. לק"ע דהתם בפי' כתיב בכורי קציר חטים וס"ד שלא קדמה שתי הלחם אלא לביכורים של חיטים כדתניא התם בסמוך. ולא נצרכנו לפרש"י אלא להסביר אמאי יש מקום לחלק בין חיטים לשאר מינין. וכיון דאיצטריך לרבות ביכורי שאר מינין. איצטריך לרבות ג"כ ביכורי שעורין. וכן לענין קצירה קרא קדריש בד' ע"א א' לחלק בין מקום שאתה מביא למקום שא"א מביא. וה"נ ס"ד לחלק בין קצירה דשעורים לקצירה דשאר מינין כמבואר בסמוך אות ו'. אבל בל"ז אין מקום לחלק. איברא סברא זו דרש"י ותו' תליא במחלוקת תנאי דריש פ' כל קרבנות הציבור דאי' דר"י בר"י ס"ל עומר בא מחו"ל מדאסור חדש בחו"ל מה"ת. וכיון דמדאורייתא אסור אקרובי נמי מקריבינן. ואנן תנן עומר אינו בא אלא מן הארץ והרי סתמא דמשנה ערלה החדש אסור מה"ת בכ"מ אלא ע"כ לא קיי"ל כר"י בר"י בהוכחה זו. וה"נ לר"י בר"י בעינן ג"ש דלחם לחם לאסור שאר מינין וכפי' התוס'. דשינוי המין והמקום שוין כמבואר בד' ע"א לענין קצירה. וסתמא דסוגיא דכריתות דלא קאמר שכן מביא עומר מכרמל אתי כרבנן דהילכתא כוותיהו דלא תניא הקרבה באיסור. וכן פסק רבינו שהביא הלכה זו סתם. ומכאן ראיה לדחות מש"כ הגאונים האחרונים ז"ל לתלות טעם היתר חדש בחו"ל עפ"י דתנן עומר אינו בא אלא מה"א וכסבר' ר"י בר"י שהרי סוגיא דכריתות מוכיח דלא קיי"ל כסברא זו דר"י בר"י. ובאמת הוא מחלוקת אמוראי במנחו' ד' ס"ח ב' דר"פ ור"ה בר"י אכלי באורתא דשיתסר ולא חיישי לספיקא דיומא משום דס"ל חדש בחו"ל דרבנן ורבנן דר"א לא אכלי ומפרש הש"ס דקסברי חדש בחו"ל דאורייתא והרי לא הוצרך הש"ס לזה הטעם. דאפשר לומר דכ"ע ס"ל דחדש בחו"ל מדרבנן אלא משום דחדש הוא דבר שיל"מ כידוע. ור"פ לטעמיה ביצה ד' ג' דלית ליה ספקא בדשיל"מ אסור. ורבנן דרב אשי כרב אשי ס"ל דדבר שיל"מ אפי' בדרבנן ל"ב ואפי' ספיקא אסור כפרש"י שם. וע' מש"כ לעיל סי' מ"ז אות א' בס"ד. אלא ע"כ צ"ל דהש"ס מפרש האמת דרבנן ס"ל חדש בחו"ל מה"ת. הרי מכאן ראיה דאסור. והכי דעת רש"י סנהדרין ד' י"ב א' ד"ה של בית כו' דקסבר מביאין תבואה מחו"ל לא"י מאותה שחרשו וזרעו בשביעית והתירה עומר של שביעית עכ"ל. הרי דבעי עומר להתיר תבואת חו"ל. וזהו דעת רבינו כאשר יבואר בסמוך. נחזור לענין דרבינו כפרש"י ס"ל. וזהו סוגיא דהש"ס והא שהקשו התו' הנ"ל אמאי לא קאמר בחדש הני אין אורז ודוחן לא. למש"כ דפליגי בזה הסברא תנאי ניחא דקאמר סתם מנה"מ לישנא דמשתמע לתרי אפי. לר"י בר"י כפי' התו'. ולרבנן כפרש"י. ורבינו פי' השאלה כרבנן. עוד י"ל קושית התו' דמשום דבריש הסוגיא דשם דבעי לענין חלה הני אין אורז ודוחן לא מנה"מ. וקאי זה הלשון על כל המשנה. ומפרש והולך כסדר המשנה.

1 לא בשביעית - לפי שמאריכין עליהן איסור עבודת קרקע:

2 ולא במוצאי שביעית - בשמינית לפי שכלה הישן מאריכין עליהן איסור החדש:

3 בערב שביעית - להוסיף להם חדש לעבודת קרקע:

4 של בית רבן שמעון מעברין במוצאי שביעית - ואין חוששין אם כילה הישן דקסבר מביאין ירק ותבואה מחוצה לארץ לארץ ישראל מאותה שחרשו וזרעו בשביעית והתירם עומר של שביעית:

« רש"י על סנהדרין י״ב ע״א:ט׳ רש"י על סנהדרין י״ב ע״א:י״א »