רש"י על סנהדרין ק״ה ב

1 כרע נפל - מה כריעה דהתם דאית ביה נפילה בעילה היא אף כריעה דהכא דכתיב נופל בעילה היא שבא על בהמתו:

2 דעת בהמתו לא הוה ידע - מאי בעיא לאהדורי כדמפרש דאמרי ליה שרי בלק מאי טעמא לא רכבת אסוסיא:

3 ברטיבא - באחו לרעות עשבים לחים:

4 אמר להו לטעינא בעלמא - לישא משאות ולא לרכוב:

5 אמרה ליה אשר רכבת עלי:

6 אקראי בעלמא - כשאין לי סוס מזומן:

7 אמרה לו מעודך:

8 מעשה אישות - שאתה בועלי:

9 סוכנת - מחממת:

10 מן השטים ועד הגלגל - משחטאו בשטים ועד שנכנסו לארץ וחטאו בגלגל עשיתי עמהם צדקות הרבה:

11 כל אותן הימים - שהיה בלעם מצפה לקללכם בשעה שהקב"ה כועס בה כל הקללות מתקיימות:

12 ה"ג לא זעם ה' - אותן הימים לא זעם ה':

13 אל זועם בכל יום - קרא הוא:

14 כמה זעמו רגע - כדמפיק ליה מקרא כי רגע באפו חיים ברצונו:

15 בתלת שעי קמייתא - של יום זמן קימה שכל שלש שעות זמן קימה לעמוד ממטתו וכועס הקב"ה בשעה שרואה המלכים שמשתחוים לחמה בשעה שמניחין כתריהם בראשם כדלקמן:

16 כרבלתא - קירשת"א בלע"ז:

17 כל שעתא נמי חיורא - רוב שעות מתלבנות ומכספת שאינה כל שעה בחוזק אדמימות:

18 סורייקי סומקי - אפי' כשמכספת יש בה שורות שורות אדומות מאד כרגילותם אבל אותה שעה כולה מכספת:

19 גם ענוש לצדיק לא טוב - אין נכון לצדיק שיהא מעניש ולא הוה ליה איניש נענש בשבילו:

20 אהבה - שאהב הקב"ה את אברהם ביטלה שורה של גדולה שחבש הוא בעצמו:

21 ושנאה - ששנא בלעם הרשע את ישראל ביטלה שורה של גדולה שחבש הוא בעצמו:

22 מ"ב קרבנות - בין פרים לאילים ז' פרים וז' אילים ג' פעמים הרי מ"ב בין פרים ואילים:

23 אורח ארעא למימר הכי - וכי דרך ארץ כן שיאמרו וייטב אלהים שם שלמה משמך והא חלשא דעתיה דאמרי ליה שיהא גדול מאביו:

24 מעין שמך - קאמר ליה ומעין כסאך ולא גדול ממש:

25 נשים באהל - שרה רבקה רחל ולאה שרה ורבקה דכתיב ויביאה יצחק האהלה שרה אמו וגו' רחל ולאה דכתיב בראפית לא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל:

26 אורח ארעא - שאמרה דבורה ליעל שתהא ברוכה משרה ורבקה אלא מעין ברכת שרה קאמרה:

27 ופליגא - האי דמשנינן שם שלמה משמך מעין פליגא דר' יוסי בר חוני:

28 בנו מניין - שאינו מקנא בו:

29 משלמה - דקאמרי ליה לדוד ייטב אלהים שם שלמה משמך:

30 ותלמידו - איבעית אימא דקאמר ליה לאליהו ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ונתן לו אליהו ולא נתקנא בו:

31 ויסמוך את ידיו עליו ויצוהו - אע"ג דהקב"ה לא א"ל אלא וסמכת את ידך עליו חדא אזיל איהו וסמך תרתי:

32 מלאך - שמסרו הקדוש ברוך הוא למלאך שלא יניחנו לקלל:

33 חכה - נתן בפי בלעם שלא היה מניחו לקלל והיינו וישם:

34 מברכותיו אתה למד מה היה בלבו - דכתיב ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה הוא היה רוצה לקללם בכך שלא יהיו בתי כנסיות ולא נתן רשות ואמר מה טובו אוהליך:

35 ריחו נודף - ממצות:

36 וירם מאגג מלכו - מתרגמינן ותתקף מאגג שתהא מלכותו עזה:

37 וכולם - כל הברכות של בלעם חזרו לקללה כמו שהיה כוונתו מתחילה:

38 חוץ מבתי כנסיות ובתי מדרשות - שלא יפסקו מישראל לעולם:

39 הקללה לברכה - אחת מן הקללות הפך לברכה שלא חזרה לעולם ולא כל הקללות לברכות שחזרו:

40 נעתרות - נהפכות כמו עתר שמהפך התבואה כלומר נאמנים פצעי אוהב ונהפכות מנאמנות נשיקות שונא: