מקור ישעיהו ט׳:ב׳
1 הִרְבִּ֣יתָ הַגּ֔וֹי לא ל֖וֹ הִגְדַּ֣לְתָּ הַשִּׂמְחָ֑ה שָׂמְח֤וּ לְפָנֶ֙יךָ֙ כְּשִׂמְחַ֣ת בַּקָּצִ֔יר כַּאֲשֶׁ֥ר יָגִ֖ילוּ בְּחַלְּקָ֥ם שָׁלָֽל׃
פירוש שד"ל על ישעיהו ט׳:ב׳
1 הרבית הגוי, המקרא הקודם מורה על ישועה פתאומית, אבל רבוי הגוי לא יהיה בפתע פתאום, כי לא יולד גוי פעם אחת; גם אין הכוונה כאן על קבוץ גליות, כמו למטה ס"ו ח' באמרו כי חלה גם ילדה ציון את בניה; וכן כל האמור אח"כ, כי את על סבלו וכו' החתות כיום מדין, כי ילד ילד לנו וגו', הכל מורה על מאורע פרטי ההוֶֹה לשעתו, לא על רבוי העם, שהוא דבר ההוֶֹה מעט מעט. לפיכך צריך לפרש הרבית הגוי כפירוש רש"י נעשו גדולים לכל שומעיהם ענין גדולה, כמו וענותך תרבני תהלים י"ח ל"ו.
2 לו הגדלת השמחה, אין ספק כי הכתיב לא הגדלת אינו אלא טעות.
3 שמחו לפניך בבית המקדש, על דרך ולקחתם לכם ביום הראשון וכו' ושמחתם לפני ה' אלהיכם ויקרא כ"ג מ'.
4 כשמחת בקציר, גם כאן באה צורת הסמיכות אע"פ שאחריה אות משמשת, כמו בפסוק הקודם כאשר יגילו בחלקם שלל, שמחתם גדולה כשמחת עובדי האדמה ביום הקציר, וכשמחת אנשי מלחמה בחלקם שלל; ואין הכוונה לומר שעתה חלקו שלל בזת מחנה סנחריב.