מקור ישעיהו ט׳:י״א
1 אֲרָ֣ם מִקֶּ֗דֶם וּפְלִשְׁתִּים֙ מֵאָח֔וֹר וַיֹּאכְל֥וּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכׇל־פֶּ֑ה בְּכׇל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃
פירוש שד"ל על ישעיהו ט׳:י״א
1 ארם מקדם, אחר שנתפרד ארם מעל אפרים נהפך להם לאויב, ובכל זאת לא שב העם מרעתו, באופן שגם אף ה' לא שב מהם.
2 ופלשתים מאחור, מצאנו בד"ה ב' כ"ח י"ח שהפלשתים פשטו ביהודה בימי אחז, וקרוב הדבר כי כמו שפשטו ביהודה, כן פשטו גם באפרים, כי פלשתים היו קרובים ליהודה ולאפרים בשוה, אלא שבעל ד"ה לא חש להזכיר עניני מלכי ישראל.