1 זְאֵ֨ב וְטָלֶ֜ה יִרְע֣וּ כְאֶחָ֗ד וְאַרְיֵה֙ כַּבָּקָ֣ר יֹאכַל־תֶּ֔בֶן וְנָחָ֖שׁ עָפָ֣ר לַחְמ֑וֹ לֹֽא־יָרֵ֧עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֛יתוּ בְּכׇל־הַ֥ר קׇדְשִׁ֖י אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃ ס
2 ונחש עפר לחמו, לפי שהנחש רומש על הארץ, ונראה כאלו אוכל עפר, אמר שתספיק לו אכילת העפר, ולא יבקש לאכול בני אדם, ולא יזיקם.
