1כקדח אש המסים, המס בל' ערבי קש יבש וענפים יבשים ר' יונה הביאו רד"ק בשרשים, ורוז' וגיז', ושרש קדח נמצא יוצא, על ההבערה, הן כלכם קודחי אש למעלה נ' י"א, כי אש קדחתם באפי ירמיה י"ז ד', והנה הטעם כמו שקש יבש מבעיר את האש מהר, וכמו שהאש תרתיח מהר את המים.2תבעה, ל' אבעבועות, וענינו רתיחה, ונראה שהיה ראוי תַבעה בפתח; והכוונה, והלא אין הדבר כן חלילה, שלא קרעת שמים וירדת ומפניך הרים נזלו, אבל בהפך, להודיע שמך לצריך, הם המצרים, עשית לנו נפלאות עד ששמעו עמים ירגזון, ועשית זה מהר ובלא יגיעה כקדוח אש וגו'; והנה כקדוח אש בדרגא מונח, לאות שהמלות דבקות זו לזו, ואם היה אש סמוך להמסים היה לגרמיה אחר כקדוח, כמו פוק?ד עו?ן אב?ות, וטעה גיז' שפירש אש סמוך, והביא ראיה מן הטעמים; מלבד שאם היה הטעם כמו שתבער אש של קש יבש, היה במשמע שהוא אש שלא יתקיים, אלא יפסוק אחר רגעים.3בעשותך, אז כשהיית עושה נפלאות מבלי שנקוה להן, כי לא היינו מורגלים בכך, אז ירדת על הר סיני ומפניך הרים נזלו, ועתה שאנו מיחלים ומצפים לנוראותיך, אחר שכבר הורגלנו בהן מפי השמועה, אין אתה עושה נפלאות; זה עקר התלונה.4ומעולם לא שמעו, שאר העמים עובדי אלילים לא שמעו מעולם מפי אבותיהם ספורי נפלאות כאותם שספרו לנו אבותינו, כי אמנם עין לא ראתה אלהים אחר זולתך שיעשה נפלאות למחכה לו ר' יוסף קרא הביאו רש"י, רא"בע רד"ק וגיז', רק אנחנו לבדנו ראינו ושמענו כאלה, ובאמרו יעשה למחכה לו, הכוונה על נפלאות לטובה, לא לרעה. כי אמנם גם עע"ז היו מספרים קצת נוראות שעשו אליליהם להנקם מבוזיהם, כי אם במקרה היה שום רע בא על בוזיהם היו אומרים כי האליל הוא אמר ויהי; וזה חלוק גדול בין הציור שציירו לנו נביאינו את אלהינו, ובין הציור שהיו העמים מציירים את אלהיהם, כי הנביאים מציירים את ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ, כי באלה הוא חפץ, והוא ג"כ איום ונורא להכות ולהעניש, אך לא מחפצו ומטבעו, כ"א כביכול בעל כרחו, ותמיד בכוונה להיטיב, כי לא יחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכיו וחיה; אמנם לא כן ציירו להם עובדי האלילים את אלהיהם, כי כדברי Papinianus: Primus in orbe deos fecit timor וכן תראה כי Deus בלשון רומי, וכן Θεὸς בלשון יוני נגזר מן δέους שענינו פחד. וסבת הדבר הזה הוא, כי העולם אם יבָחֵן בכללו הוא טוב, כי כל חלקיו נקשרים זה בזה לטובת כלל היצורים, אבל אם יבחן כל חלק בפני עצמו הנה רבים מהם רעים ומזיקים, לפיכך הגוים אשר האמינו באלהות הרבה, וחשבו כל כחות הטבע בכל חלקיו כאלהים נפרדים, הוכרחו לציירם רובם נוטים אל הרע, אמנם כאשר נאמין כי הטבע כלו מעשה אל אחד הוא, אז נראה כי האל תמים דרכו וחפץ חסד הוא.5פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך, ואתה ה' לא כן, אינך כאלהי העמים שאין עובדיהם מקוים מהם נפלאות וישועות, כי לא הורגלו בכך, אבל אתה פוגע ומוצא בנו אנחנו בני ישראל את יזכרוך בדרכיך שש ועושה צדק, כלומר אנשים שזוכרים כי אתה בדרכי הנהגתך שש בעשיית הצדק, כלומר שאתה עושה בשמחה צדקה וחסד, ואינך כאלהי העמים שאינם פוגעים מי שיוכל לומר להם עשה עמי אות לטובה כאשר עשית לפלוני ופלוני.6הן אתה קצפת ונחטא, הנה כשקצפת והסתרת פניך ממנו, אנחנו הוספנו לחטוא יותר.7בהם עולם ונושע, מי יתן ותתנהג גם עתה בהם, בדרכיך הנזכרים למעלה.8עולם, כימי עולם, וכבימי קדם.9ונושע, ומיד אנחנו נושעים, כי תאיר פניך אלינו ונושעה, כשלא נהיה עוד בהסתר פנים, ותוסיף לגלות עלינו השגחתך ונפלאותיך.10פגעת את יזכרוך, ע"ד ואשמע את מדבר אלי יחזקאל ב' ב'; ומליצת שש ועושה צדק יזכרוך ע"ד כי לא הרבה יזכור את ימי חייו קהלת ה' כ' שפירושו לדעת רא"בע ולדעת רד"ק מכלול דף קכ"א יזכור את ימי חייו שאינם הרבה, כלומר יזכור כי לא הרבה הם ימי חייו, אלא שלדעתם מלת את את ימי חייו יתרה, ולדעתי יפה היא נקשרת עם פעל יזכר. ועתה בשנת תר"כד אין דעתי נוחה בפירוש רא"בע ור"דק בקהלת ה' כ', ועיין בתרגום החומש שלי; אך בהבנת דברי ישעיה אלה עודני מקיים דעתי הכתובה כאן ובבכורי העתים תק"פט.11בהם עולם, שיעורו כעולם, וכן למעלה ס"ג י"ט היינו מעולם, שיעורו כמעולם; כן נ"ל פירוש הכתוב הקשה הזה, אשר נלאו המפרשים להלמו ולא הלמוהו, ובן זאב בסוף המבוא לס' יחזקאל הביאו בכלל המקראות אשר לפי דעתו אין להם הבנה וכוונה ולא קשר ענין כלל, ואבדו עשתנות המפרשים והמבארים לחתור אל המכוון במאמר, והוא בכל הדחקים אשר נדחקו ונלחצו לישבו נשאר זר כאשר היה, כסהו ענן וערפל וחשכה גדולה נופלת עליו וימש חשך; והביא בכלל הזה עוד ארבעה מקראות מישעיה, והם כי לא מועף לאשר מוצק לה ח' כ"ג, וברד ברדת היער ל"ב י"ט. אדני עליהם יחיו ל"ח ט"ו, מעוצר וממשפט לקח נ"ג ח': וברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה, אשר שם מחשך לפני לאור ומעקשים למישור בפירוש רוב המקראות האלה; ויונתן פירש: פגעת באים לפניך מעשי האבות שהיו שמחים בעשיית הצדק, והיו זוכרים יראתך, וכל זמן שקצפת עלינו על שחטאנו, בהם בזכיותיהם לעולם אנחנו נושעים; ור"שי פירש הרגת את הצדיקים שהיו ששים לעשות הצדק ובדרכי רחמיך היו מזכירים אותך בתפלותם, וכשקצפת עלינו על מה שהיינו חוטאים, על ידיהם ובתפלתם נושענו מעולם; ורא"בע ור"דק פירשו היית מקבל פיוס מן הצדיקים שהיו מזכירים בתפלתם י"ג מדותיך, וכשהיית קוצף עלינו, בהם לעולם היינו סומכים והיינו נושעים, אך עתה בגלות אפסו הצדיקים. ודון יצחק פירש שש שם דבר כמו ששון, ופירושו רחוק מאד. וגיז' פירש פגעת את שש ועושה צדק, אתה היית עוזר מי שעושה צדק בשמחה, והיית רב ריבו, והביא לדוגמא ולא אפגע אדם מ"ז ג' שפירש ולא אסלח לאדם, ותרגם בדרכיך יזכרוך, ופגעת את הזוכרים אותך על פי דרכיך; וקרובין לזה דברי הכורם. Kocher פירש המצאת עצמך למי שהוא שש ועושה צדק` ורוז' ולפניו Dathe פירשו בחסרון לוּ לדעת רוז' לוא שבפסוק לוא קרעת שמים ירדת מושכת אחרת עמה, ולדעת Dathe צריך לקרוא יעשה למחכה: לוּ פגעת, מי יתן ופגעת איש שש בעשיית הצדק אשר בדרכיך יזכרוך; ובענין סוף המקרא לודוביקוס De Dieu מפרש הן אתה קצפת על שחטאנו בהם, בדרכיך, לעולם, כלומר חטאנו נגד דרכי ה', ואעפ"כ נושענו; היירונימוס פירש בהם עולם, באותם החטאים הארכנו זמן הרבה, ואף גם זאת בחסדך נִוָשֵעַ; Kocher פירש ברעות האלה אשר היו לנו בחטאינו עמדנו זמן הרבה, ועתה רצה נא ונִושע; Coccejus פירש הן אתה קצפת וחטאנו בהם, בעמך, לעולם, ונושע? Vitringa מפרש הן אתה קצפת על כי חטאנו בהם, בעמך, זמן מרובה ואע"פ כן נושענו; גיז' פירש בשיטת Kocher, ופירש ונושע, עמדנו ברעות האלה עד שנושענו; ואינני רואה איך יעלה על לב איש לפרש עד שנושענו, כאלו עתה כבר נושענו, ולמטה הוא חוזר ומתפלל אל תקצוף ה' עד מאד;. J. D. Michaëlis מפרש ונחטא בהם, בין האומות; ורוז' ולפניו Schelling מפרש חטאנו נגד דרכיך מימי עולם.12ונושע, Schelling, Dathe ורוז' ולפניהם Coccejus מפרשים דרך תמיהה; Lowth et Koppe החליפו בהם עולם ונושע במלות במעללינו נפשע; Michaelis et Döderlein קיימו הגהת ונושע במלת ונפשע; וברוך שהבדילני מן התועים.13ונהי כטמא כלנו, עתה שקצפת והסתרת פניך ממנו, נהיינו כלנו כדבר טמא, כלומר אנחנו מרבים תמיד עונות.14וכבגד עדים, כבגד מלוכלך בדם נדות, עדַּתּוֺן, בערבי נִדוּת, וכל זמן שהאשה אסורה לבעלה Schultens ורוז' וגיז'.15כל צדקותינו, דרך מליצה, אין לנו צדקות, ומה שיש לנו אינו אלא טומאה.16וַנָּבֶל, לפי נקודו הוא הפעיל משרש בלל, ולפי ענינו ראוי לנקד ונִבֺּל, קל משרש נבל, כמו ועלהו לא יבול.17ועוננו כרוח ישאנו, אחר שהזכיר מליצת עָלֶה נָבֵל, המשיל העונות לרוח המפזרת הֶעָלֶה.18ואין קורא בשמך, אין מזכיר שמך דרך כבוד.19ותמוגנו, כמו ותמוגגנו, אתה מניח אותנו להשתקע בעונינו, ומליצת ותמוגנו כאלו העונות באים בקרבנו כמים, וברוב הלחוּת ימס ויתמוגג בשרנו; ויונתן תרגם ל' מסירה, וכן בתרגום המיוחס לשבעים זקנים, ואמרו Grotius et Ludovicus Cappellus כי אולי היה כתוב וַתְּמַגְּנֵנוּ לשון אשר מגן צריך בידך.20ועתה ה' אבינו אתה, ועתה שמע נא ה', הלא אבינו אתה, ואתה יוצרנו, וראוי לך שתחוס ותחמל עלינו.21עד מאד, נ"ל כמו לעד שאחריו, וכן אל תעזבני עד מאד, ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד.22ערי קדשך, כל ערי א"י. כי כלה אדמת הקדש תקרֵא Grotius וגיז'.23תחשה, כמו למעלה ס"ב א'.24עד מאד, כמו למעלה.
