1רוח אדני ה' עלי, הנביא מדבר על עצמו, והיא כהקדמה למה שהוא בא לומר; כלומר מה שאני בא לומר הם דברי ה', למה? כי הוא משח אותי לבשר ענוים, והוא שלחני לחבוש וכו' וכו'; וזאת כוונת בעל הטעמים שנתן האתנח תחת עלי, ולאסורים פקח-קוח, מלה אחת היא, אעפ"י שהיא כתובה בשתים, כמו עגלה יפה-פיה רא"בע רד"ק Vitringa, Coccejus וגיז' והכוונה פקיחת עינים לראות אור, כטעם לפקוח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר, ונראה כי כן דעת יונתן שתרגם אתגלו לניהור, ופקחקוח על גֺדל הפקיחה, כלומר על רבוי האור שיבא נהם, כמו יפה-פיה, יָפְיָפִיתָ. ור' יוסף קמחי פירש שתי מלות, פקח קוח, פתח מאסר, קוח מן לקח, לפי שהאסורים לקוחים וכלואים בו, ולודוביקוס De Dieu ואחריו רוז' פירשו מלשון כושי שקוראים לבית הכלא מוֺקַח, וכל זה לא יתכן, כי שרש פקח לא נמצא על שום פתיחה, אלא על חושֵי האדם, העינים והאזנים.2לקרא שנת רצון לה', הזכיר שנה כנגד מה שאמר לקרוא לשבויים דרור, שהיא מליצה לקוחה משנת היובל רוז' וגיז' והנה שנת רצון לטובים, ויום נקם לרעים.3לשום לאבלי ציון, מה שיזכיר, ואח"כ מפרש לתת להם וגו'.4פאר, על הראש, כמו פארי המגבעות שמות ל"ט כ"ח, תחת אפר שהיו האבלים נותנים על ראשם.5פאר תחת אפר וכו', וכן למעלה תחת הנחשת וכו', מצאנו הדרך הזה והאריכות הזאת לישעיה גם למעלה ג' כ"ג והיה תחת בשם מק יהיה וכו'.6שמן ששון, כמו על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך תהלים מ"ה ח' שמן טוב המביא לששון.7אילי הצדק, מל' כי יבושו מאלים אשר חמדתם, ומטע ה' מוכיח רש"י ראב"ע רד"ק ורוז' וגיז', וטעם אלי הצדק אילנות קיימים לדורי דורות, כמו שהוא האילן הנקרא terebinthus, עיין למעלה א' כ"ו.8שממות ראשנים, שממות דור ודור, כל זה לא יתכן על גאולת בבל, אלא על הגאולה העתידה.9שממות ראשנים. שממות ימים ראשונים.10ועמדו זרים, למעלה דבר על ישראל בלשון נסתר לשום לאבלי ציון לתת להם, וקרא להם, ובנו חרבות עולם, וכאן מדבר עמהם לנכח, שאם היה אומר ועמדו זרים ורעו צאנם, היה הקורא נשאר רגע אחד בספק, צאנם של מי?11ואתם כהני ה' תקראו, אחר שהאומות יביאו לכם עשרם וישרתו אתכם, יהיה גורלכם כחלק הכהנים שאינם צריכים לעבוד האדמה, אלא נוטלים התרומה והמעשר ושאר מתנות.12ובכבודם תתימרו, כמו יתאמרו כל פעלי און תהלים צ"ד ד', תתכבדו בכבודם רא"בע ור"דק דון יצחק וגיז', ורבנו סעדיה ור"שי ורוז' פירשו ל' תמורה, תכנסו תחתם בכבודם; ואולי אפשר ג"כ לפרש תתימרו מל' מריא, כמו תְדֻשָנו, וכן תרגם יונתן תתפנקון.13תחת בשתכם משנה, תחת בשתכם שהיתה משנה, כלומר כפולה ומכופלת, כלומר גדולה בתכלית, כמו ומשנה שברון שברם ירמיה י"ז י"ח, ותחת שהיו הגוים מרננים ואומרים עליכם חלקם של אלו אינו אלא כלמה, לכן בארצם וגוו Vitringa, Diodati ורוז', ולפ"ז יובן למה התחיל לנכח וסיים לנסתר, כי אחר שאמר שהגוים היו אומרים כלמה חלקם של אלו, אמר גם הוא לנסתר לכן חלקם של אלו יהיה זה, שבארצם משנה יירשו, טובה כפולה יירשו; ורא"בע רד"ק וגיז' פירשו תחת בשתכם יהיה לכם משנה, ותחת כלמה ירנו בחלקם הטוב, ולפ"ז אין טעם לשנוי הלשון מנכח לנסתר, גם תבת לכן לא תתישב, ועוד הנה העקר חסר, כי מי יאמר שהכוונה במשנֶה משנה טובה, ומשמעות הלשון אינו אלא משנה בושה.14שנא גזל בעולה, כ"כ אני אוהב משפט שאני שונא הגזל גם אם יביאו ממנו עולות לפני, כטעם והבאתם גזול מלאכי א' י"ג היירונימוס ורש"י רא"בע ור"דק, ויונתן ולודוביקוס De Dieu ורוז' וגיז' פירשו לשון עַוְלָה, ולפ"ז לא תתישב הב"ית, והי"לל ועולה.15שוש אשיש, דברי ירושלים, כתרגום יונתן.16מעיל צדקה, הצלחה, ע' למעלה נ"ט ט'.17יעטני, אחר שלא מצאנו שרש יעט, אלא עטה, לא אדע למה לא נקדו יַעֲטֵנִי, ויהיה הפעיל כמו הלבישני, כי הקל לא יפול אלא על הלובש, ועל המלביש אומרים הֶעֱטָה, כמו העטית עליו בושה תהלים פ"ט מ"ו, ויהיה הלבשני עבר ויעטני עתיד, כמו למטה ס"ג י"ו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו; ונראה כי בעלי הנקוד חשבו כי שרש יעט נבדל משרש עטה, כי עטה נאמר על הלובש ויעט על המלביש.18כחתן וגו', חוזר לתחלת הפסוק, שוש אשיש כחתן.19יכהן פאר, בשעה שיש לו בראשו פאר ככהן, וכאלו הוא מְכַהֵן מצד אותו פאר שהוא מבגדי כהונה; ואולי תחלת הנחת מלת כהן היתה להורות מי שהוא לבוש בגדים יקרים ונבדלים משאר העם, כטעם ויעשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי שמות כ"ח ד', ובל' סורי כהינותא ענינו עושר.20כי כארץ תוציא צמחה, פתאום, שלא יוודע מה בבטן הארץ קודם שיצמח.
