מקור ישעיהו ה׳:כ״ד
1 לָכֵן֩ כֶּאֱכֹ֨ל קַ֜שׁ לְשׁ֣וֹן אֵ֗שׁ וַחֲשַׁ֤שׁ לֶהָבָה֙ יִרְפֶּ֔ה שׇׁרְשָׁם֙ כַּמָּ֣ק יִֽהְיֶ֔ה וּפִרְחָ֖ם כָּאָבָ֣ק יַעֲלֶ֑ה כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְאֵ֛ת אִמְרַ֥ת קְדֽוֹשׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל נִאֵֽצוּ׃
פירוש שד"ל על ישעיהו ה׳:כ״ד
1 לכן כעין שבועה, ואיננה קושרת המאמר עם הקודם, והנביא מחזיר פניו מהרשעים ומדבר עליהם בלשון נסתר, כי מקראות שלמעלה אע"פ שנראים שלא לנכח, כלם לנכח, כי מלת הוי אינה אלא לנכח, עיין למעלה א' ד'.
2 חשש, הוא קש יבש, בערבי חָשִיש.
3 וחשש להבה, חשש שהוא בלהבה ירפה, יתפרדו חלקיו ותעבור צורתו שרשם כמק יהיה. כמקק העצים, והוא קרוב לאבק, והטעם כמו שהאש שורף הקש, כן ישרפו ויהיו אפר ואבק דק הפורח באויר.
4 כאבק יעלה, יפרח באויר, ובנפול הפרח לא יצמח הפרי.