מקור ישעיהו נ״ב:ב׳
1 הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם התפתחו הִֽתְפַּתְּחִי֙ מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת־צִיּֽוֹן׃ ס
פירוש שד"ל על ישעיהו נ״ב:ב׳
1 התנערי מעפר, מצייר את ירושלם כאבלה היושבת על הארץ, ואומר לה שתקום ותשב, ותנער בגדיה מן העפר הדבק בהם בשבתה לארץ.
2 קומי שבי, על כסא, ואמר שביה בת ציון דרך צחות, לשון דומה למלת שבי שהזכיר, וכמו למעלה ל"ב י"ב על שדים סופדים על שדי חמד, ואחרים כאלה.
3 התפתחי מוסרי, התפעל ואחריו פעול, על דרך ויתנצלו בני ישראל את עדים שמות ל"ג ו', ואין צורך לפרש התפתחי ממוסרי; ויונתן תרגם לפי הכתיב, והוא לו עבר, קומי שבי כי כבר התפתחו, והוא נכון.