שד"ל על ישעיהו מ״ח

1 שמעו זאת בית יעקב, אחר שבשר היושבים בגלות בבל על הגאולה, הוא מוכיח אותם על חטאתם, לומר כי לא בצדקתם יגאלו כי אם למען כבוד שמו.

2 וממי יהודה, ממקור יהודה.

3 לא באמת ולא בצדקה, על דרך מה שאמר ירמיה ז' ט' הגנוב רצוח ונאוף וגו'.

4 הראשנות, ענין סנחריב רד"ק, כמו למעלה מ"ב ט'.

5 וגיד ברזל ערפך, שיעורו וגיד קשה כברזל הוא גיד ערפך, והגידים הם כלי התנועה, ואינם הנקראים nervi אלא ligamenta, וכן גיד הנשה הוא ligamentum.

6 ומצחך נחושה, כטעם ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם ירמיה ג' ג', וכן חזקי מצח וקשי לב המה יחזקאל ג' ז'.

7 ואגיד לך מאז, לפיכך הגדתי לך הגאולה הזאת בטרם תבא.

8 פן תאמר עצבי עשם, על דרך שאמרו לירמיה ומאז חדלנו לקטר למלכת השמים חסרנו כל וגו', ואין זה סותר למה שפירשתי למעלה כ"ז ט' על וזה כל פרי הסר חטאתו, כי יצר עבודה זרה נתבטל אחרי שובם מן הגלות, אך במשך הגלות אי אפשר שלא נשארו קצת ההמון אדוקים בגלוליהם.

9 שמעת חזה כלה, המפרשים כלם פירשו כבר שמעת הנבואה, ועתה ראה איך היא מתקיימת, וזה נגד הנגינה, ול"נ דעת בה"ט נכונה מאד, והמקרא מסורס, חזה שמעת כלה, כלומר רְאֵה, הלא שמעת כלה, הלא הגדתי לך כל פרטי המאורע בטרם היותו, ואתם הלא תגידו כי אמת שכן הגדתי.

10 השמעתיך חדשות מעתה, מן הזמן הזה שאנחנו בו בימי ישעיה השמעתיך מאורעות חדשים וזרים, ונצורות ושמורות עמי שלא היה אפשר לך לדעת אותם קודם בואם. ועיין ירמיה ל"ג ג', ומשם ראיה כי נבואות אלו קודם לירמיהו נאמרו.

11 עתה נבראו, הדברים שאני מגיד לך הם דברים שיתקיימו לשעתם דרך נס, ולא היו כמוהם מעולם.

12 עתה, הנביא מעמיד עצמו בזמן בוא דברו.

13 ולפני יום ולא שמעתם, דברים שאפילו יום אחד קודם היותם לא היית יכול לשמוע אותם מפי אדם, כי לא היה אדם משער בלבו דברים זרים כהמה.

14 פן תאמר הנה ידעתין, באופן שלא תוכל לומר כבר הייתי יודע מעצמי הדברים האלה שאתה מגיד לי; וגיז' למעלה מ"א כ"ו רצה להבין מן המקרא הזה כי עניני כרש לא הגידם אדם קודם בואם, ואף לא נביאי השם; והנה בכמה מקומות כתוב כאן שהנביא מגיד ומשמיע הענינים ההמה זמן הרבה קודם היותם; והנה הדבר ברור כי אף אם נצחון כרש את בבל היה אפשר לבן אדם להבינו בטרם יהיה, הנה גזרתו לשלח את ישראל לארצם בכבוד ובמתנות לא יתכן שישער אותו שום אדם, ויפה אמר הנביא ולפני יום ולא שמעתם.

15 גם לא שמעת, השמעתיך חדשות שלא היה אפשר שתשמע אותן מזולתי, ושלא היה אפשר שתדע אותן, ושאם היו מגידים אותן לך לא היו הדברים נכנסים באזניך, וכל זה עשיתי מפני שידעתי שאתה בוגד ופושע.

16 לא פתחה אזניך, לא פתחה עצמה לקבלם, כלומר לא היו הדברים נכנסים באזניך.

17 פתחה, כמו ופתחו שעריך תמיד למטה ס' י"א, פתח הסמדר, פתח את עצמו, ועיין למעלה ל"ד ה'. והמפרשים פירשו לא רצית לשמוע אלי, ולפ"ז אין כי ידעתי עולה יפה; וגיז' שונה באולתו ומפרש לא נתגלו לך הדברים בנבואה בטרם בואם.

18 ותהלתי, למען תהלתי אחטם לך, אחטום עצמי בשבילך אחטם, רש"י פירש אסתום חוטמי מצאת עשן נחירי ומקצוף עליך, שהכועס יוצא עשן מנחיריו; והנכון כפירוש גיז' אחסום עצמי, חטם קרוב לחסם וחתם, ובערבי המחסום שנותנים בפי הבהמות נקרא חטאם; והמקרא הזה על אנשי בית ראשון נאמר, שהאריך להם, ולא הכריתם למען שמו, אלא הגלם לבבל, כמו שמפרש והולך.

19 הנה צרפתיך, הנה טהרתי סיגיך ולא באש כמו שצורפים הכסף, אלא צרפתיך בכור העני בגלות, לא הבאתיך באש אלא בעוני, כלומר לא רציתי להכריתך, אבל הגליתיך, וע"י זה שבת אלי.

20 ולא בכסף, לא צרפתיך בצריפת הכסף, באותו אופן שצורפין הכסף, עיין משתדל על לא תענה ברעך עד שקר שמות כ' י'ג.

21 בחרתיך, בארמי ובסורי בחר כמו בחן בעברי, ומצאנו בחן אצל צרף, בחנני ה' ונסני צרפה כליותי ולבי, כי בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף כסף, הנני צורפם ובחנתים ירמיה ט' ו', וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב זכריה י"ג טו; ורש"י ראב"ע רד"ק ורוז' פירשו בחרתי לך כור עוני, ולפ"ז בי"ת בכור לא תתפרש.

22 בכור עני, כור מל' כירים; וגיז' בשיטת Grotius פירש צרפתיך ולא מצאתי בך כסף' אלא סגים: א"כ בחלק השני מן הפסוק העקר חסר.

23 למעני למעני אעשה, שלא לכלותך ולהכריתך.

24 כי איך יחל, כבודי הנזכר אח"כ גיז', והי"לל כי איך יחל כבודי, ולא רצה לסיים ולומר יחל כבודי, ואמר. לא, כבודי לאחר לא אתן.

25 וכבודי לאחר לא אתן, שיאמרו אויביכם כי יד אלהיהם רמה רש"י.

26 מקראי, הנקרא בשמי, הנקרא עם ה', וכן פירש ראב"ע הנקראים בני ה', ושאר המפרשים פירשו שאני קראתיך, כלומר בחירי.

27 אני הוא אני ראשון, עיין למעלה מ"ד ו'.

28 וימיני טפחה שמים, המפרשים פירשו ל' טפח, תכן אותם בזרת או מדדם בטפח, או שיטת אותם בידו, ול"נ מל' וממסד עד הטפחות מ"א ז' ט' והם שמי הקורה, וכן רמז רש"י ז"ל שם במלכים על פסוק זה של ישעיה, וכן פירש ר' שלמה ליוויזאהן בבית האוסף דף י"ב, והנה אמר יסדה על הארץ שהיא למטה כמו יסוד. וטפחה על השמים, שהם למעלה כמו תְקָרָה.

29 קרא אני אליהם, אם אני קורא לארץ או לשמים, הם עומדים מיד לעשות רצוני.

30 מי בהם. באלילים שרמז עליהם באמרו וכבודי לאחר לא אתן.

31 ה' אהבו, לא היה שום אלוה שיגיד את אלה, כי גבורת כרש לא באה לו משום אלוה, כ"א מה' שאהב אותו, ומה שכרש עושה בבבל אינו עושה אלא חפצו של ה', והוא כרש הוא זרועו של ה' בכשדים.

32 לא מראש בסתר דברתי, כשהגדתי המאורעות האלה הגדתים בפרהסיא, כי אע"פ שישעיה לא השמיע נבואות אלו אל העם, הנה כתב אותן על ספר, ונשארו ביד העם.

33 מעת היותה שם אני, משעה שהתחיל הדבר להתקיים, אני מנהיג הענינים שיהיו כמו שאמרתי, וכאלו אני שם משגיח ומסדר כל ענין וענין.

34 ועתה וגו', אין ספק שהם דברי הנביא, אמנם לא מצאנו עדיין שיאמר הנביא הזה דבר למען יאמינו כי ה' שלחו, וכל דבריו וכל ריבותיו הם כאלו ה' רב עם האלילים, לא שהנביא רב עם בני עמו הבלתי מאמינים בשליחותו, לפיכך נ"ל כי גם כאן אין הכוונה לומר ועתה א"כ אמת הוא כי ה' שלחני, אלא ועתה דבק עם כה אמר ה' גאלך, ומלות ה' שלחני ורוחו הן מאמר מוסגר.

35 מלמדך להועיל, באמרי לכם צאו מבבל ברחו מכשדים, כלומר לטובתכם אני אומר לכם צאו משם ושובו לא"י, כי שם תצליחו; ואמר זה כנגד אותם שהיו ממאנים לצאת מן הגלות.

36 כנהר, שאינו פוסק.

37 וצדקתך, צדקה שהייתי עושה עמך רד"ק.

38 כמעותיו, של חול, כגרגירי החול, כפרידות החול. מעה חלק קטון, ובל"ח נאמר על הַגֵרָה, ואולי גֵרָה מתחלתה היה ענינה גרגיר וכן מעה אולי היה ענינה גרגיר.

39 שמו, של זרעך.

40 ולא צמאו בחרבות הוליכם, במדברות שהוליכם בהם, והכל משל כדברי דון יצחק, לומר שלא אירעם שום מקרה רע שיעכב חזרתם לארצם.

41 אין שלום, זה כנגד הממאנים לצאת מבבל רוז'. והיה נראה לי שיהיה אמר ה’ מאמר מוסגר, ושיעורו אין שלום לרשעים, כך אמר ה’. ואין כן דעת בעל הטעמים, ולדעתו האל אומר לרשעים מלות אין שלום, וגם זה נכון.