מקור ישעיהו מ״ז:י״ד
1 הִנֵּ֨ה הָי֤וּ כְקַשׁ֙ אֵ֣שׁ שְׂרָפָ֔תַם לֹא־יַצִּ֥ילוּ אֶת־נַפְשָׁ֖ם מִיַּ֣ד לֶהָבָ֑ה אֵין־גַּחֶ֣לֶת לַחְמָ֔ם א֖וּר לָשֶׁ֥בֶת נֶגְדּֽוֹ׃
פירוש שד"ל על ישעיהו מ״ז:י״ד
1 הנה היו כקש, חוזיך לא יעמדו לך להושיעך, אך בבוא האויב יתפזרו ויאבדו כאלו פתאום אש שרפתם.
2 לא יצילו את נפשם מיד להבה, כמין מאמר מוסגר, חכמיך שהיית סבורה שיושיעוך, לא יצילו אף את נפשם.
3 אין גחלת לחמם, ישרפו ברגע כקש, ואפילו בגחלים ובלהבה לא יועילו לך.
4 לחמם, להתחמם, והוא בנין קל ע"ד השלמים, כמו לִסְבֹב את ארץ אדום, אלא שנשתנה החולם בפתח, מפני שהוא פועל עומד, כמו לִשְכַב, והקמץ בעבור ההפסק, ופתח הלמ"ד בעבור אות הגרון שאחריה, כמו לַחטוף עני; ויתכן ג"כ לקרוא לְחַמֵם, בבנין פִעֵל, לחמם התבשיל.
5 אור לשבת נגדו, להתחמם.