מקור ישעיהו ט״ז:ה׳
1 וְהוּכַ֤ן בַּחֶ֙סֶד֙ כִּסֵּ֔א וְיָשַׁ֥ב עָלָ֛יו בֶּאֱמֶ֖ת בְּאֹ֣הֶל דָּוִ֑ד שֹׁפֵ֛ט וְדֹרֵ֥שׁ מִשְׁפָּ֖ט וּמְהִ֥ר צֶֽדֶק׃
פירוש שד"ל על ישעיהו ט״ז:ה׳
1 באמת, נכון וקיים.
2 באהל דוד, על שם שהיה עושה משפט וצדקה.
3 וישב עליו, נראה שחוזר לשופט ודורש משפט, והיה האתנח ראוי להנתן תחת כסא.
4 ומהר צדק, בקי ומורגל לעשות צדק.
5 מְהִר הוא סמוך מן מָהִיר בקמץ, ואיננו מענין מהרה כי כל מַהֵר ומְמַהֵר אינו אלא בפתח, אבל מהיר בקמץ ענינו בקי ורגיל , כמו סופר מהיר עזרא ז' ו', איש מהיר במלאכתו משלי כ"ב כ"ט, וכן עבד ישוע Ebed Jesu בספרו על ספרי הסוריים כתב עמוד 50 אַסְיָא מְהִירָא ותרגם אברהם חקלאני medicus peritissimus, ובעמוד 256 אַסַוָתָא מְהִיֵרא דִאתַיְהוּן כָּהְנֵא דְעִדְתָא, הרופאים המובהקים, הלא המה כהני העדה. ואין להכחיש כי מהיר שענינו בקי ורגיל, נגזר הוא מלשון מהירות, כי מי שהיא בקי במלאכתו הוא ממהר בעשייתה, אך מכל מקום הבדילו אח"כ בקריאה בין מה שענינו מהירות ומה שענינו רגילות, והשופט צריך שיהיה מתון בדין, ולא ממהר, גם כי ברוב ההרגל ימהר להבין מי הוא הזכאי ומי החייב.