1 כִּ֣י מֵ֤י דִימוֹן֙ מָ֣לְאוּ דָ֔ם כִּֽי־אָשִׁ֥ית עַל־דִּימ֖וֹן נוֹסָפ֑וֹת לִפְלֵיטַ֤ת מוֹאָב֙ אַרְיֵ֔ה וְלִשְׁאֵרִ֖ית אֲדָמָֽה׃
1 דימון, הוא דיבון, והיה נקרא גם דימון, ע"כ הזכיר בו לשון דם, לשון נופל על הלשון, ומי דימון אולי הם נחל ארנון רוז' וגיז'.
