מקור ישעיהו י״א:ט״ו
1 וְהֶחֱרִ֣ים יְהֹוָ֗ה אֵ֚ת לְשׁ֣וֹן יָם־מִצְרַ֔יִם וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ עַל־הַנָּהָ֖ר בַּעְיָ֣ם רוּח֑וֹ וְהִכָּ֙הוּ֙ לְשִׁבְעָ֣ה נְחָלִ֔ים וְהִדְרִ֖יךְ בַּנְּעָלִֽים׃
פירוש שד"ל על ישעיהו י״א:ט״ו
1 והחרים, יונתן תרגם לשון יובש, כאלו כתוב והחריב, וכן דעתי נוטה. ורא"בע ורד"ק וגיז' פירשו לשון כריתה וכליון.
2 לשון ים מצרים, הוא ים סוף, ונקרא לשון על שם שהוא ים צר, וכן נקרא Sinus arabicus, וכן בערבי מה שאנו קוראים לו golfo נקרא לֵסַאן אַלְבַחְרְ.
3 על הנהר, הוא נהר פרת, שהוא סתם נהר במקרא, והזכיר ים מצרים ונהר פרת על שם קבוץ הנדחים ממצרים ומאשור כמו שמפרש והולך בעים רוח?, מלה שאין לה אח, ואף לא שום הוראה ברורה בשאר לשונות, ור' יונה פירש לשון איום ונורא. ולדעתי ישעיה כתב בעצם בְּעֹצֶם רוחו, ונתחלפה הצד"י ביו"ד, להיותן קרובות הרבה בכתיבה הקדמונית שהיא כתיבת השמרונים, כי צורת הצד"י אצלם 6, וצורת היו"ד 6. וזה אחד מן הדברים שגנב ממני גיזיניוס ע"ה.
4 והכהו לשבעה נחלים, יכה את פרת ויורידהו מגדולתו ויעשהו נחלים נחלים, ודרך הנחלים להיות חרבים לפעמים באין מים, עד שיוכל אדם לדרוך בהם בנעלים; וכל זה משל על שוב הנדחים אשר במצרים ובאשור, שיקל להם לשוב לארצם בלא מונע.
5 לשבעה, לשון רבוי, כמו למעלה ד' א' שבע נשים.