רש"י על שבת פ״ב ב:ג׳

1 למשמשין - שאין הכלים המשמשין מטמאים לא במשא ולא באבן מסמא:

2 למשא - אבל לא לאבן מסמא דלהכי אהני היקשא דשרץ:

3 ולוקשה לנבלה - דאית בה משא ולית בה אבן מסמא והכי עדיף דתו לא צריך לאקושה לשרץ למעוטי מאבן מסמא:

4 אינה לאברים - אם נחתך אבר ממנה מטמא במשא ובאהל משום תורת אבר מן החי אבל לא משום תורת אבר מן הנדה ונפקא מינה דלא מטמא באבן מסמא:

5 אף ע"ז אינה לאברים - כגון ע"ז של חוליות אבר אבר ממנה אינו מטמא כלל משום ע"ז:

6 דבעי רב חמא - לקמן שבת דף פג::

7 אליבא דרבי עקיבא בעי לה - דאקשה לנדה למשא מי אמרינן להא נמי איתקש או דילמא לחומרא מקשינן לקולא לא מקשינן: