רש"י על שבת קמ״ט

1 גמ' מ"ט - אבל לא מן הכתב:

2 שמא ימחוק - מן האורחין שיראה שלא הכין להם כל צרכם ויתחרט שזימן יותר מן הראוי וימחוק מן הכתב כדי שלא יקראם השמש: כל הני שמא יקרא בשטרי הדיוטות של מקח וממכר קאמר:

3 דכתב - מניינא אכותל בדיו:

4 ומידלי - שאינו מגיע לשם למחוק: אפילו גבוה שאינו מגיע לשם למחוק:

5 אפילו גבוה - שאינו מגיע שם להטות הנר אסור דהואיל ונמוך אסור גבוה נמי אסור שלא תחלוק:

6 ומיתתי - שנמוך ויכול להגיע שם ולמחוק:

7 גודא - כותל:

8 ולמ"ד שמא יקרא - היכא דליכא למיחש לשמא יקרא ליחוש לשמא ימחוק:

9 דחייק - בסכין בתוך העץ בטבלא שאין נוחה למחוק ואדהכי מדכר וליכא למיחש למחוק:

10 פינקס - כעין לוחות של סוחרים:

11 כמה בפנים וכמה בחוץ - את מי ומי אושיב בפנים במקום המכובד ואת מי ומי אושיב בחוץ שאינה כל כך ספונין:

12 אבל לא מכתב שעל גבי טבלא ופינקס - דגודא בשטרא לא מיחלף אבל טבלא ופינקס מיחלף:

13 דכתיב מיכתב - כתב של דיו:

14 אלא לעולם דכתב אכותל ומידלי - שאינו יכול למחוק ולשמא יקרא לא חיישינן דגודא בשטרא לא מיחלף ודקשיא לך דאע"ג דמידלי ליתסרי כדרבה דאמר גבי נר אפילו י' בתים:

15 דרבה תנאי היא - דאיכא דחייש לשלא תחלוק באיסור שבת דרבנן ואיכא דמפליג:

16 ליחוש לשמא ימחוק - דהא ר' אחא כותל דוקא נקט ואי מתתי מה לי כותל מה לי אגרת:

17 אין רואין במראה - מירואיי"ר לפי שהרואה במראה אינו צריך אלא לתקן שערות ראשו וזקנו הלכך חיישי' שמא יראה נימין המדולדלות שאינן שוות עם שאר השער ויגלחן:

18 דאדהכי והכי - שילך להביא תער או מספרים:

19 מדכר - שהוא שבת:

20 של מתכת - שאינו צריך להביא מספרים שהיא עצמה מגלחת השער:

21 כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות - כגון בני אדם המציירים בכותל חיות משונות או דיוקנות של בני אדם של מעשים כגון מלחמת דוד וגלית וכותבין תחתיה זו צורת חיה פלונית וזו דיוקנית פלוני ופלונית:

22 אסור לקרותו בשבת - שמא יקרא בשטרי הדיוטות:

23 אל מדעתכם - אל אשר אתם עושי' מדעת לבבכם וחלל שלכם. אלילים לשון חללים:

24 עם בניו ובני ביתו אין עם אחר לא - מדלא תנא ומפיס על המנות:

25 משום לווין ופורעין - דגזור בהו רבנן שמא יכתוב:

26 המקפידין - שאין מוחלים ומוותרין זה לזה:

27 וכדברי בית הלל - דחייש שמא יוקירו חיטי בהלואת ככרות אף משום רבית:

28 בניו ובני ביתו נמי - ליחוש לרבית וכל הני:

29 בניו ובני ביתו - הסמוכים על שלחנו דכיון דהכל משלו אין כאן רבית:

30 להלוות - משלו:

31 להטעימן טעם רבית - שידעו כמה קשה אלמא כיון דמשלו הוא אין כאן איסור רבית והלכך גבי מדה ומשקל ומנין נמי לאו קפידא הוא אלא להשוותם בלא קנאה:

32 אי הכי מנה גדולה כנגד מנה קטנה נמי - דמוקמינן טעמא לקמן משום קוביא ואפי' בחול אסור וכיון דהכל משלו אמאי אסור להטעימן טעמא קוביא בעלמא הוא:

33 מאי טעמא מותר - ולא חייש לקוביא:

34 כדרב יהודה אמר רב - דלהטעימן בעלמא הוא:

35 עם אחר לא כדרב יהודה אמר שמואל - דכיון דמקפידין עוברין משום מדה ומשקל ומנין:

36 משום קוביא - דגזל הוא דאסמכתא לא קניא והא אסמכתא דסמיך על הגורל אם יפול גורל אמנה הגדולה אזכה בה ולפיכך תלה עצמו אף לגורל הקטנה על הספק ואילו יודע מתחלה שכן לא היה מתרצה:

37 של חול - של קדשים של אתמול:

38 כמריבי כהן - ככהנים אלו שהם בעלי מריבה:

39 אפי' דחול נמי - לישתרי להו להפיס ביו"ט כי היכי דלא לינצו:

40 זה בכה - אני אפתנו בכה:

41 שבעת קלון - בנבוכדנצר משתעי שהיה מטיל משכב זכור על המלכים וכשהגיע יומו של צדקיהו נמשכה ערלתו ג' מאות אמה והיינו שבעת קלון:

42 חדא דכוליה קרא בנבוכדנצר כתיב - שפיר מצית לאוקמי כוליה בנבוכדנצר וה"ק שתה גם אתה כאותם שהיית מקלה אותן והערל והתערל והתגנה:

43 בשעה שעשה לו כו' - לקמן היא מדקאמר לאותו צדיק ש"מ אנוס היה:

44 ענוש לצדיק לא טוב - צדיק המעניש לא טוב וכיון דאינו טוב הרי הוא רע:

45 וכתיב לא יגורך רע - אלמא אינו נכנס במחיצתו:

46 חולש על גוים - בנבוכדנצר כתיב:

47 ושעירים ירקדו שם - ולא אנשים ובשביל הבריות מסתלקין המזיקין ונמצא מבטל גזירת המלך:

48 המסיבה - מלכים שהיו מסובין ויושבין לפניו:

49 גם אתה חולית כמונו אלינו וגו' - ביורדי גיהנם כתיב דכתיב לעיל מיניה שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך וגו':

50 חולית כמונו אלינו נמשלת - לשון ממשלה:

51 נעמת - סבור אתה להיות בנועם מן האחרים: