רש"י על שבת צ׳

1 במיני מתיקה - עסקינן שכולן מיני מתיקת קדירה אבל מין אחר אין מצטרף ומתניתין לא מפליג:

2 דוגמא לאירא - מעט צמר שהוא כמין דוגמא שמראה הצבע לבע"ה כזה תחפוץ או כזה והוא כדי ליתן באירא של קנה של גרדי ושיעורה מועט:

3 לשרות - ומתני' בשאינן שרויין והבא לשרות אינו שורה פחות מכדי בגד קטן:

4 אנפטרין - מקום:

5 הוסיפו עליהם - לענין שביעית:

6 החלביצין - לטרו"ן:

7 והלעונין - לענה:

8 כברית' - גפרית:

9 שיש לו עיקר - שנשרש בארץ ולפי דעתי תורניסא דגרסינן במס' ע"ז דבר שאין לו שורש הוא כמו זה ולא כמו שמפרשין אותו פיונ"א:

10 שלוף דוץ - לא איתפרש אבל כך שמו:

11 ברמצא דפרזלא - פוריידורא של ברזל:

12 מתני' פלפלת כל שהוא - ואינו פלפל שלנו ובגמרא מפרש כל שהוא למאי חזי:

13 מיני בשמים כל שהן - לריח טוב:

14 מיני מתכות כל שהוא - ראוי לדרבן קטן: שמצניעין אותו לרפואה ל"ג:

15 מקק ספרים - אכילת תולעת אוכלת הספרים ומרקבן ושמו מקק:

16 שמצניעין אותן לגונזן - שכל דבר קדש טעון גניזה:

17 מאומה - אלמא אחשביה קרא לאיסורא והא דתנן לעיל שבת דף עה. כל שאינו כשר להצניע כו' ואוקימנא למעוטי עצי אשירה דלא כר' יהודה:

18 גמ' לצלחתא - כאב חצי הראש:

19 ריח רע - שמעשנין בהן חולין ותינוקות כגון חלטית להבריח מעליו מזיקין:

20 ארגמן - צבע שצובעין בו ארגמן וטעמא לא איתפרש ול"נ שגם הוא ראוי להריח:

21 בתולת הוורד - עלה של וורד בחור אחת:

22 מיני מתכות כל שהוא - מתני' היא:

23 הרי עלי ברזל - לבדק הבית:

24 לכליא עורב - טבלאות של אמה היו עושין והן חדין כסכין סביבותיהם ומסמרין חדין בכולן ומחפין בהן גגו של היכל למנוע את העורבים מלישב:

25 ממעה כסף - נחשת שוה מעה כסף:

26 צנורא - מזלג קטן כעין שטוין בו זהב ולבדק הבית למאי חזי:

27 שמוחטין בו פתילות - ומנקבין ראשיהן לעדויי חושכן מוקיי"ר:

28 מקק דסיפרי תכך דשיראי - כל אלו תולעין הן שבכל מין ומין וחלוקין בשמותיהם תכך איילא פה הה:

29 כולהו סכנתא - לאוכלן:

30 קוצים יש בתאנים - היה תולעת יושב ונוקב בגרונו ודומה שהוא קוץ:

31 קטליה פה לדין - הרגו פה לדין:

32 מתני' רוכלין - מוכרי בשמים לקישוטי נשים ויש להן קופות קטנות לצרורות בשמים:

33 אינו חייב אלא חטאת אחת - דכולה חדא הוצאה היא:

34 פחות מכגרוגרת - דאע"ג דכל האוכלין שיעורן כגרוגרת הני כיון דלזריעה קיימי בפחות מכגרוגרת נמי מיחייב:

35 זרע קישואין - חשוב הוא וחייב בשני גרגרין:

36 המוציא חגב חי כל שהוא - שמצניעין אותו לקטן לשחק בו כדמפרש רבי יהודה בסיפא דמתני':

37 מת - הרי הוא כשאר אוכלין וחייב בכגרוגרת:

38 ציפורת כרמים - לקמיה מפרש מאי היא ומאי רפואתו:

39 שמצניעים אותו לקטן כו' - ות"ק מהאי טעמא נמי מחייב ליה בחגב טהור ומיהו אטמא פליג דלא מצנעי ליה לשחק דילמא אכיל ליה כדלקמן:

40 גמ' כדי לזבל - אלמא זרע הבא מגרעין אחד חשיב:

41 הא דזריע - מאחר שהן זרועין חשיב כל אחד ואחד ואדם טורח לזבל אחד מהם אבל דלא זריע אין אדם טורח לזרוע גרגיר אחד:

42 המוציא גרעינין - גרעיני תמרה:

43 ביצה קלה - כגרוגרת מביצה שהיא קלה לבשל וזו של תרנגולת:

44 לחשבון - כמו שנותנים לסימן עדות לכל דינר פשוט:

45 אחרים אומרים ה' - דעד ד' כללות חשיב איניש ולא מינשי ואין צריך לתת סימן אבל חמש מינשי ומותיב סימנא לכולהו:

46 לנישבין - לצוד עופות ובלע"ז ליצ"ש:

47 מקשה של חזיר - נימין קשין שבשדרה של חזיר:

48 אחת - דחזיא לאושכפי לתת בראש המשיחה של תפירה:

49 צורי דקלים - נצרים קלופים לעשות סלים:

50 שתים - לשתי בתי נירין:

51 תורי דקל - דקין מצורי והן מן הסיב הגדל סביבותיו ולא ידעתי למאי חזי:

52 פיילי ביירי - כך שמו:

53 ומשתכח בדיקלא דחד נבארא - בדקל בחור שלא נכרך עדיין אלא בסיב א' שגדל סביבותיו וכורכו:

54 לחוכמא - לפתוח הלב:

55 גובתא - קנה:

56 שיתין - לאו דוקא אלא מכסהו כסויין הרבה כגון זפת ושעוה על גבה ואדמה:

57 גושפנקי - חותמות:

58 ותלי ליה באיברא דשמאל' - בזרוע השמאלי:

59 וסימן לב כסיל - כגון זה שצריך לפקח לב לשמאלו:

60 ואכיל לאידך פלגא - בתר דאחכים:

61 ואי לא - אכיל ליה אלא שדי ליה:

62 מיעקר תלמודו - וחכמתו שלמד על ידו נעקר ממנו:

63 ות"ק סבר - חגב טמא לא מצנעי' ליה לקטן לשחק:

64 דילמא אכיל - ואפי' למאן דאמר קטן אוכל נבלות אין ב"ד מצויין עליו להפרישו מודה הוא דלא יהבינן ליה בידים דתניא יבמות דף קד. לא תאכלום לא תאכילום להזהיר גדולים על הקטנים:

65 אי הכי טהור - חי נמי דילמא אכיל ליה ואי משום דאין בו איסור אבר מן החי דחגב אין טעון שחיטה אית ביה מיהא משום בל תשקצו במסכת מכות דף טז: כדרב כהנא כו':

66 שושיבא - מין חגב טהור:

67 אלא - לאו משום דחייש דילמא אכיל לי' חי אלא דילמא מיית ואכיל לי' וקאכיל טמא אבל טהור ש"ד:

68 מיספד ספיד ליה - תינוק ולאו אורחיה למיכליה:

69 מתני' המצניע בכל שהוא - דהא אחשביה:

70 אלא כשיעורו - בכל אחד שיעור המפורש לו בזרעונין חמשה זרע קישואין או דילועין או פול המצרי שנים ובשאר ובשאר דברים כגון יין או אוכלין או גמי כשיעור המפורש בכלל גדול ובהמוציא:

71 חזר והכניסו - זה שהצניע פחות מכשיעור והוציאו אם חזר ונמלך שלא לזורעו והכניסו:

72 אינו חייב - בהכנסה זו אלא אם כן יש בו שיעור שלם דכיון דנמלך עליו שלא לזורעו ביטל מחשבתו והרי הוא ככל אדם:

73 גמ' ליתני המוציא זרע בכל שהוא חייב - ואף על גב דלא אצנעיה מעיקרא להכי דהא דבעינן שיעורא היינו טעמא כדאמרן שאין אדם טורח להוציא נימא אחת לזריעה הלכך מוציא סתם פטור עד שיהא בו שיעור אבל זה שהוציא נימא אחת לזריעה בהדיא גלי דעתיה דטרח ואחשביה: