רש"י על שבת ל״ב

1 ראשית קראתי אתכם - ראשית תבואתה ירמיהו ב:

2 עסקי ראשית - ראשית עריסותיכם במדבר טו:

3 הריני נוטל נשמתכם - ותאבד רביעית דמכם ויכבה נרכם ויבטל שם ראשיתכם ונשים נצטוו על כך כדאמרינן בבראשית רבה היא איבדה חלתו של עולם שעל ידה נטרד אדה"ר שנתרם כחלה וכבתה נרו של עולם ושפכה דמו ועוד שצרכי הבית תלוין בה:

4 נפל תורא - לארץ שהוא עומד לשחיטה הכל אומרים חדדו לסכינא עד שלא יקום ויהא טורח להשליכו כך הואיל ואיתרע מזלה מזומנת פורענותה לבא:

5 תפיש תירוס אמתא - תרבה פשעים השפחה וכולן תלקה בחבטה אחת:

6 תפיש - תרבה:

7 תירוס - פשע והתרסה:

8 מחטרא - בטדו"ר בלע"ז כלומר אשה עומדת ליסורי לידה על עונשה של חוה ומצרפין לה עונשין הרבה לאותו מלקות:

9 שבקיה לרויא - לשיכור אינך צריך להפילו שהוא יפול מאליו כך האשה עומדת לילד משנתעברה והיא צריכה לבקש להקב"ה לפתוח רחמה והוא נמנע והיא מתה מאליה כל הני משל הדיוט נינהו:

10 רעיא חגרא ועיזי רהיטין - קלים לרוץ ואינו יכול להגיען ולהלקותן על סרחונן:

11 אבב חוטרא מילי - כשהיא באה לפני גדרות צאן שם הוא מדבר עמה להלקותה על פשעה ואבי דרי לבית הדיר של צאן באין לחשבון. גדרות צאן מתרגמינן חוטרין דען במדבר ל״ב:ט״ז כלומר האשה כשהיא בבריאות פעמים שזכיותיה תולין ואין כח במקטרג להזכיר עונה אבל משהגיעה לפתח הסכנה וצריכה לנסים שם מזכירין עונותיה ומעשיה אם ראויה היא לנס אם לאו:

12 אבב חנואתא נפישי אחי ומרחמי - לפתח החנות שמחלקים בו מזונות ויש שם עושר הרבה אחים והרבה אוהבים יש הכל נעשים אוהבים:

13 מרחמי - אוהבים:

14 אבב בזיוני - במקום שיש הפסד ועוני לא אחי ולא מרחמי כך בשעת הסכנה הורע מזלה וחשיבותה וחדלו פרקליטין שלה:

15 וגברי היאך מיבדקי - מעשים שלהם להזכיר עונם וזכותם:

16 כעין גשר - כל מקום סכנה כגון קיר נטוי ויוצא לדרך:

17 דילמא מיפקיד - נכרי דינא על חטאיו ומתפיסנא בהדיה:

18 מברא - ספינה שעוברין בה את הנהר:

19 בדיק - הספינה שלא יהא בה נקב:

20 מנכין - פוחתין:

21 קטנתי מכל החסדים - הוקטנו ונתמעטו זכיותי בשביל החסדים אשר עשית וגו':

22 יומא דשותא - שמנשבת בו הרוח דרומית חזקה המפלת חומות ועוקרת אילנות:

23 לביני דקלי - שלא יפיל הרוח דקל עליו:

24 ממנו להביא ראיה - מאחר שהוא נופל צריך למצוא ממנו וממעשיו ראיה לזכות:

25 מששת ימי בראשית - דכתיב קורא הדורות מראש ישעיהו מא שנגלו לפניו הדורות ומעשיהם וקנס פורענותם:

26 שהרי - כשניתנה תורה עדיין לא נפל זה והכתוב קראו נופל:

27 על ידי חייב - בע"ה זה שלא קיים מצות מעקה:

28 אומרים - העומדין שם:

29 שכן דרך כל המומתים מתודין - כדתנן בסנהדרין שכל המתודה יש לו חלק כו' שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע כו' בפ' נגמר הדין סנהדרין דף מד::

30 לשוק - מצויים שם מריבות ובעלי דינים נכרים וישראלים:

31 דומה כמו שנמסר לסרדיוט - להוליכו לפני השופט:

32 חש בראשו - חששא בעלמא מיחוש קל:

33 נתנוהו בקולר - הוי טפי משנמסר לסרדיוט וגרוע מעולה לגרדום שאין דנין שם אלא להריגה ועל סרחון חמור וצריך פרקליטין גדולים:

34 עלה למטה - שחלה הרבה שצריך לעלות וליפול למשכב:

35 ואלו הן פרקליטין - שעושה למטה רצוי לב"ד של מעלה תשובה ומעשים טובים:

36 באותו מלאך - שמליץ עליו זכות והוא אחד מני אלף ואפילו הוא עצמו מעיד עליו חובה ניצול באחת של זכות שנאמר מליץ אחד מני אלף במליצתו של מלאך אין אלא אחת מאלף להגיד ישרו ומשמע נמי שהמלאך המליץ הוי אחד מני אלף דהא מלאך כתיב מכלל דהשאר מגידים עליו חובה אלא מדלא כתיב אם יש עליו מליץ מלאך אחד מני אלף איכא למידרשיה אמלאך ואמליצה:

37 יולדות - בשעת לידתן:

38 שלש עבירות - הנך דמתניתין:

39 ילדות - בחורות ואפילו שלא בשעת לידה:

40 רבי אחא אומר - הילדות מתות על עון שמכבסות:

41 ארנא - כך היו קורין מגדלות שלהם פריט"י ובלשונינו משטי"ר:

42 בית עם - לשון ביזוי שמתקבצין בו הכל:

43 ולארון הקדש ארנא - אין קורין אותו ארון הקדש:

44 בדקי - עונות שבודקין אותן בהן בשעת סכנה כרבנן דאמרי יולדות:

45 דבקי - שמדבקין ומקרבין מיתה לפני זמנה כר' אלעזר דתני ילדות:

46 ונמסרו לעמי הארץ - שלא מסרו לב"ד למנות שומרין לדבר והאמינה תורה את כל אדם עליהן והן הן גופי תורה שחברים אוכלין פתן וסומכין שניטל ממנו חלה ותרומה ומעשרות והקדש נמי מסור לכל אדם להקדיש וחל הקדש ע"פ כל אדם והן גופי תורה שהיינו צריכים לחוש במטלטלין שמא הקדישו וחזר בו ואע"ג דתקון רבנן דמאי מ"מ תורה האמינתו ורבותי מפרשים הלכות הקדש כגון יין לנסכים כדמפרש בחומר בקדש חגיגה דף כז: שעמי הארץ נאמנים עליו וקשיא לי אי מדרבנן קאמר דחשיב מאי דהימנוהו רבנן לא הוה ליה למיתני תרומות ומעשרות דרבנן לא הימנוהו:

47 אם אין לך לשלם - עולות והקדשות שתדור:

48 משכבך - אשתך:

49 אל תתן את פיך - בנדר לחטיא את בשרך לחייב את בניך:

50 לפני המלאך - גזבר של הקדש:

51 כי שגגה - בשוגג קפצתי לנדור ולא אשלם:

52 על קולך - בשביל קול נדריך:

53 לשוא הכיתי - בתמיה וכי בחנם הכיתים אינו אלא בשביל המוסר דהיינו תורה לא לקחו לא למדו לשון לקח:

54 על עסקי שוא - ששקרו בנדריהם דדמי לשבועה:

55 והא בעון נדרים אמר בברייתא קמייתא ומשני ההיא קמייתא בתר הך איתמר דמעיקרא אמר בעון ביטול תורה ובתר דשמע מר' אלעזר דשמע מר' שמעון אבוה דהוה רביה דרבי בעון נדרים אמר איהו נמי הכי:

56 מקרא נדרש - למען ירבו ימיכם וימי בניכם נדרש לפניו קאי אקרא דלקמיה דמשתעי במזוזה ולא לפני פניו ולמדתם אותם את בניכם:

57 ולפני פניו - ואף בעון בטול תורה קאמר:

58 גם בכנפיך - בשביל כנפיך שבטלת מצותם נמצאו עליך חובת דם נפשות אביונים נקיים בנים קטנים שלא חטאו:

59 כמחתרת - שאין לה פצימין הכי אמר קרא לא במחתרת פתחיהן מצאתים שלמים במצותי כי על כל אלה הכיתי דהאי קרא בתר לשוא הכיתי את בניכם כתיב:

60 בכנף איש יהודי - בשכר הכנף יחזיקו בכנף עשרה אנשים מכל לשון הרי שבע מאות לשבעים לשון וארבע כנפות יש לו הרי אלפים ושמנה מאות:

61 שנאת חנם - שלא ראה בו דבר עבירה שיהא מותר לשנאותו ושונאו:

62 מריבה רבה - מדה כנגד מדה:

63 ובניו קטנים מתים - אהבתו ניטלת ממנו היינו נמי במדה:

64 במכונס - באוצרות יין ושמן ומתוך כך באה מארה בשערים שמוכרים ביוקר:

65 והפקדתי - כמו לא נפקד ממנו איש במדבר ל״א:מ״ט-נ׳ אמעט את מה שעליכם שכנסתם כבר:

66 בחלה - בעון חלה:

67 השמים נעצרים - ומתוך שאין גשמים היוקר הוה:

68 ושכר אבד - שכר ריוח:

69 ציה גם חום - ציה כמו צווי דברים שצויתי אתכם בשעת החום היינו תרומות ומעשרות: