רש"י על שבת קי״ח

1 לעולם מצילין מזון ג' סעודות - מדלא אמר ארבע לית ליה דרבי חידקא:

2 מכלל דתנא קמא שלש סעודות סבירא ליה - דבהאי לא איפליגו אלא דת"ק סבר מה שעבר כבר לא יציל ולרבי יוסי יציל:

3 תמחוי - קערה גדולה היא וגובין בה גבאים מאכל מבעלי בתים ומחלקין לעניים ב' סעודות ליום מיום ליום:

4 לא יטול - כיון דיש לו נמצא גוזל לעניים:

5 קופה - מעות הן לפרנס עניים בני טובים דזיל להו מילתא דתמחוי ומתחלקין מע"ש לע"ש:

6 י"ד סעודות לא יטול מן הקופה - שהרי יכול להמתין לע"ש הבאה אבל כשיש לו מזון י"ב יטול שהרי לא תחלק עוד עד שיגיע ע"ש והרי לשבעה ימי שבת צריכין י"ד סעודות:

7 אכליה בשבתא - שהרי תאכלנה סמוך לערב ולא תצטרך לאכול בלילה ואף על גב דאמרינן לקמן לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת ה"מ למאן דאפשר ליה:

8 בתעניתא מותבינן ליה - בתמיה:

9 אלא הא מני ר' עקיבא היא - ולענין סעודת שבת במאן דאפשר ליה איכא למימר כרבנן ואיכא למימר כרבי חידקא ומיהו האי דצריך לבריות יעשה שבתו חול ולא יטיל על אחרים כבוד שבתותיו:

10 אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום - שאינו לן בלילה אצלם:

11 מככר - הלקוח בפונדיון כשהשער ד' סאין בסלע והפונדיון אחד מי"ב בדינר דהוא אחד ממ"ח בסלע ושיערו לו חכמים ככר זו לשתי סעודות היום והלילה:

12 לן נותנין לו פרנסת לינה - לקמן מפרש מאי היא שהרי סעודה של לילה בכלל ככר היא וככר זו משערינן בעירובין דף פב: למזון שתי סעודות לעירובי תחומין:

13 ואם שבת - אצלם בשבת:

14 מאי פרנסת לינה - הא קבל ליה סעודת הלילה:

15 בי סדיא - לבדין פולטר"א להניח תחת מראשותיו:

16 שוב אינו מדיחן - דאין הדחה זו אלא לחול:

17 חבלו של משיח - כדאמרי' בכתובות דף קיב: דור שבן דוד בא בו קטיגוריא בתלמידי חכמים שנאמר ועוד בה עשיריה וגו' חבלי לשון חבלי יולדה הושע יג:

18 בלי מצרים - כלומר אין לה קץ:

19 אז תתענג - בתר וקראת לשבת עונג כתיב:

20 נחלת יעקב - ולא נחלת אברהם ויצחק:

21 לארכה ולרחבה - ארץ זו ולא יותר:

22 הארצות האל - ותו לא:

23 תבשיל של תרדין - חשוב הוא:

24 ראשי שומין - חשובים היו להן:

25 כסא דהרסנא - דגים קטנים מטוגנים בשמן קרביהן ובקמח:

26 דור אנוש - התחילו לעבוד ע"ז דכתיב בראשית ד׳:כ״ו אז הוחל לקרוא וגו':

27 בתריה - בתר ההיא פרשתא:

28 הרי זה מחרף ומגדף - שנביאים הראשונים תיקנו לומר בפרקים לשבח והודיה כדאמרינן בערבי פסחים דף קיז. וזה הקוראה תמיד בלא עתה אינו אלא כמזמר שיר ומתלוצץ:

29 פסוקי דזמרא - שני מזמורים של הילולים הללו את ה' מן השמים הללו אל בקדשו:

30 דמדומי חמה - כשהיא אדומה שחרית אחרי הנצה מיד היא אדומה וערבית סמוך לשקיעתה:

31 עם שמש - עם זריחתה:

32 ולפני ירח - קודם אור הירח בעוד השמש לא שקעה:

33 ממתי מחולי בני מעיים - שמתייסרין ביסורין ומתמרקין עונותיהן:

34 ממכניסי שבת בטבריא - מפני שהיא עמוקה ומחשכת מבעוד יום וסבורין שחשכה וממוציאי שבת בצפורי שיושבת בראש ההר ובעוד כשהחמה שוקעת נראית שם אור גדול ומאחרין לצאת:

35 ממושיבי בית המדרש - חזנים מאספי תלמידים בכל יום לבא:

36 ממעמידי - ממונים לעת האוכל לומר הגיע עת לעמוד ולאכול:

37 ממחלקי - לעניים צדקה דאמרינן בבבא בתרא פ"ק דף ח: צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה והמחלקים אותה עליהם לבדוק לפי הצריך לכל אחד ואחד ופעמים שקרובין דעתם לרחם על זה ולחלוק יותר מן הצורך שאומדין אותו בהרווחה ואומדין את חברו בצמצום:

38 בעלתי ושניתי - כדי שיהיו זכרים דאמר מר הרוצה שיהיו בניו זכרים יבעול וישנה עירובין דף ק::

39 לא קריתי לאשתי אשתי - שאף שיחת חולין שלי יש ללמוד הימנה חכמה:

40 אשתי ביתי - שהיא עיקר של בית:

41 ולשורי שדי - שהוא עיקר של שדה דכתיב ורב תבואות בכח שור משלי י״ד:ד׳:

42 לא נסתכלתי כו' - מרוב צניעות:

43 והא אמרו לו כו' - וא"כ לרבי יוסי נמי הוה ליה למיקרייה רבינו הקדוש:

44 תחת אבנטו - מן האבנט ולמטה:

45 לא ראו קורות כו' - כשפושט חלוקו פושטו כמו שהוא לובשו דרך ראשו ומכסה את עצמו תחלה משום צניעות בסדינו מתחת ויושב במטתו:

46 לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי - שאם בא מי שאמרתי עליו דבר ושאל אם אמרתי כן עליו לא חזרתי בי לאמר אינו כדבריו לפי שמתחלה אמת אמרתי וקסבר כל מילתא דמתאמרא באפי מרה לית בה משום לישנא בישא וכן מפרש במסכת ערכין דף טו::

47 דקיימתי מצות תפילין - שלא הלך ארבע אמות בלא תפילין וכן לענין ציצית:

48 עד דרמיה - שתקנה וזה לשון תליית ציצית כדאמרינן בעלמא תענית ד' כב. לא רמי חוטי:

49 דשלים מסכתיה - שגרסה: