רש"י על שבת ע״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 תנינא - ממתניתין נמי שמעינן דזהו שיעורו מדתני בשאר משקין רביעית שמעינן מיניה דאין הוצאה במשקה הראוי לשתייה בפחות מרביעית הלכך על כרחיך כי שיערו ביין כדי מזיגת כוס של ברכה שיעור הראויה לשתיית רביעית נקט והיינו רובע רביעית דכי יהיב על חד תלת מיא כדרך המזיגות הראויות לשתייה יעמוד על רביעית יש טועים בשמועה זו לומר רובע רביעית רובע הלוג ויעמוד על רביעית על לוג שהוא רביעית הקב וטעות הוא בידם ורבותינו לא אמרו כן וראי' יש לדבר במס' נזיר דף לח. י' רביעיות הן חמש סומקתא כלומר שנאמרו ביין ודם וה' חיוורתא שנאמרו בשאר משקין וחשיב להא הוצאת שבת דשאר משקין גבי חיורתא ועל כרחיך הנהו כולהו ברביעית הלוג נינהו דקא חשיב בהדייהו רביעית שמן לנזיר דהוא חצי שיעורה של שמן התודה במנחות וחצי לוג שמן לתודה ילפינן במנחות דף פח.:
2 שתי תשובות בדבר - דלא מצי למילף ממתניתין:
3 חדא - דחמרא לא דרי מיא אלא על חד תרין במס' נדה פ"ב דף יט. חמשה מראה דמי' טמאין הן וחד מינייהו כמזוג ומפרש במשנה וכמזוג שאמרתי לך בשני חלקי מים ואחד יין:
4 מן היין השירוני - שגדל בשרון שם מדינה הוא:
5 ועוד מים בכד ומצטרפין - אי טעמא דמתני' יין משום דלכי מזיג ליה ויראה לשתייה יהא בו רביעית השתא מיהא כי מפיק ליה עדיין לא נמזג ואין כאן שיעור מים שעודן בכד היאך מצטרפין לחייבו אלא על כרחך טעמא לאו משום דליתחזי לשתייה לרביעית כשאר משקין הוא אלא הכי שיעוריה ואע"ג דכי מזיג ליה לא הוי רביעית:
6 דרפי - רך:
7 א"נ התם משום חזותא - נקט ליה ונהי נמי דדרי על חד תלת בטעמא מראית דם לא הוי אלא בשני חלקים מים ואחד יין ואי יהיב ביה טפי דם הדומה לו כדם ירוק הוא וטהור:
8 הא חשיב - דחזי לצרופי ביה מיא:
9 יבש - יין קרוש:
10 בכזית - דמעיקרא הוה ביה רביעית ובקרוש רביעית שלימה בעינן דלאו בר מזיגה:
11 ר' יהודה אומר ו' דברים מקולי כו' - לאו דאיכא הני ותו לא דאכתי טובא איכא אלא כשנכנסו לכרם ביבנה והעידו כל אחד ואחד על אותו שבידו במס' עדיות העיד ר' יהודה על אלו:
12 ב"ש מטהרין - דאינו כבשר לטמא בנבלה בכזית ולא תורת משקין לטומאה קלה. לי נראה דהאי דב"ש מטהרין מטומאת נבלות לחודא קאמר שלא יטמא אדם אבל טומאה קלה יש בו:
13 על כזית - שהוא שיעור נבלה לטמא אדם והיינו אמרו דבר אחד שכזית היבש כשנימוח הוי רביעית:
14 עד כאן לא קאמר ר' נתן הכא - דכזית יבש בעי רביעית דלח ובציר מרביעית לח ליכא כזית יבש כדקאמר דכזית קרוש הויא ביה רביעית:
15 אלא ביין דקליש - וכשהוא לח רב נפחו וכשמתייבש נצמק לשיעור קטן:
16 אבל דם - כשהוא לח הוי סמיך עב וקרוב להיות קרוש וכשיבש אינו נצמק לשיעור קטן אלא מעט וכזית יבש לא בעי רביעית לח ודם נבילות מטמא בפחות מרביעית:
17 גראינין - מתניתין דפרקין דלעיל חוץ מקליפתן וגרעיניהן:
18 ונגרע - והגרעינין זורקין ונגרעין מתוך האוכל:
19 אוממות - גבי גחלים מייתינן ליה בכיצד צולין גחלים יכול עוממות ת"ל אש אי אש יכול שלהבת כו':
20 עממוהו - לא החשיכו מראיתו להיות הם נאים ממנו:
21 מאמצין - לקמן גבי עינים של מת בפ' שואל שבת דף קנא::
22 במשיפה של קילור - שרגילין לשופו בחלב של אשה:
23 כדי לשוף במים - לשני עינים:
24 כדי שיפה או כדי אחיזה ושיפה - מה שנדבק באצבעותיו לבד מה שנותן בעיניו:
25 אפומא דכולה כתית - וכל מכה קרויה פה:
26 מורשא קמא - עליון של מכה:
27 שבלול - לימצ"א:
28 לכתית - מניחה לכתית עליו:
29 זבוב לצירעה - למי שעקצו צירעה כותש זבוב ומניחה עליו:
30 לחפפית - מין שחין:
31 סממית - אייראניא"ה בלע"ז:
32 לעקרב - עקיצת עקרב כותש סממית ומניחה עליו:
33 ושייף - ומושח:
34 מפגיע - חיה קטנה וקולה גדול ושומע וירא שתהא בריה גדולה ובורח:
35 יתוש - נכנס לפיל בחוטמו וכן סממית לעקרב נכנס לו באזנו:
36 סנונית - ארונדייל"א נכנסת תחת כנפי הנשר ומעכבו מפרישת כנפיו:
37 כילבית - שרץ קטן ונכנס לדג גדול באזנו:
38 המבליג שוד על עז - המחזיק שדוד על הגבור:
39 כל חללי עלמא - פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם:
40 מסגיין בריש עדרא - מהלכות בראש העדר:
41 ברישא חשוכא - סתם עזים שחורות סתם רחלות לבנות:
42 מכסיין - בזנב:
43 והני מגליין - העזים אין להם אליה:
44 הני דמכסינן מינייהו - רחלים שאנחנו מתכסין מצמרן גם הן מכוסות:
45 דאכלה כיסי - קוצים לפיכך זנבו קצר כדי שלא ידבקו בה הקוצים:
46 ובעי לכרכושי בקי - להבריח היתושין:
47 קמצא - ארבה ול"נ קמצא נמלה:
48 חילפי - ערבה:
49 ואי קשיא נדיא ומתעוורא - ואם היתה קשה תנוד ותעקר כשתכה בעצים:
50 ומתעוורא - יסתמו עיניה שמראות עיניה תלויה בה כדשמואל:
51 תימרא דתרנגולא מידליא לעילא - ריס של עין התחתון כשעוצם עיניו עולה למעלה מן העליון ובשאר כל בריה העליון שוכב על התחתון:
52 משום דדייר אדפי - שעולה בלילות על הקרשים והקורות צריך שיעלה התחתון על העליון מפני העשן שלא יכנס בעיניו:
53 מתכוליתא - דבר שמטבילין בו כגון כותח או שאר ליפתן:
54 מתי תכלה דא - לכשיכלה מה נאכל ול"נ מתי תכלה דא לפי שאינו כלה עד זמן ארוך שאינו נאכל אלא מעט מעט:
55 ביתא בא ואיתיב - שדרך לישב בבית:
56 בקתא - בית צר וקטן:
57 בי עקתא - בית צר:
58 כופתא - מכתשת ל"א מדה לחטין ול"נ כמין גולם עץ עשוי לישיבה כמו כופת שאור שיחדה לישיבה דתניא בפסחים דף מה::
59 כוף תיב - כפוף אותו ושב עליו:
60 לבני לבני בני - מתקיים לדורות הרבה:
61 הוצא - גדר קוצים או לולבים:
62 חציצה - אינו דבר קיימא אלא חציצה בעלמא:
63 כוזא - כלי חרס קטן:
64 כזה - כלומר דבר מועט וקל כמו זהו מהו חשוב למלאותו לי מיינך במתנה:
65 שוטיתא - בד של הדס שמרקדין בו לפני כלה:
66 שטותא - נראה המרקד כשוטה:
67 משיכלא - ספל גדול שהכל רוחצים ידיהם ורגליהם ממנו:
68 משו כולא - רוחץ את הכל:
69 משכילתא - ספל קטן ונאה:
70 משיא כלתא - מיוחד לחשובים כמו כלה ואשה חשובה לרחוץ ממנו:
71 אסיתא - מורטיי"ר:
72 חסירתא - שחסר החקיקה מבפנים:
73 בוכנא - עלי שכותשין בו:
74 לבושא - חלוק עליון שקורין שרוק:
75 לא בושה - למנוע הבושה שמכסה כל החלוקים התחתונים הקרועים ורעים:
76 כגולם - שאין לו חיתוך אברים:
77 גולתא - מקטורין נאה:
78 גלי ותיב - כשהוא יושב מגלה עצמו שלא ישב עליו שלא ילכלכנו ולא ישופנו בקרקע וישיר שערו ויקרע ויבלה:
79 בור זינקא - בור שיבשו מימיו קורין כן:
80 נקי - חסר מימיו:
81 סודרא - דרך תלמידי חכמים לעטוף סודר:
82 אפדנא - טרקלין של מלכים:
83 אפתחא - אל פתח זה יבאו הכל אם למשפט אם לשרת המלך:
84 אבר קטן - אחד מפרקי אצבע קטנה:
85 דגדול - של אדם גדול והאי קטן אאבר קאי אי נמי אבר גדול של קטן והאי קטן אגברא קאי ולא אאבר:
86 לא אבר קטן - וקטן אכולא מילתא קאי אבר קטן של גוף קטן:
87 דרבי שמעון כו' - והכי קאמר כדי לסוך בו אבר קטן וקטן יהא הגוף בן יומו ורבי נתן סבר חד קטן אמרינן או האבר או הגוף אבל תרי קוטני לא:
88 ה"ג דכולי עלמא אבר קטן של קטן בן יומו לא: