רש"י על שבת ס״ב

1 שלא יאחזנו - דלא הוי תכשיט שלו אלא דרך מלבוש:

2 במכוסה עור - דליכא גנותא אי מעייל לבית הכסא ולא בעי למישקליה:

3 חולץ תפילין - ואע"ג דמכוסה עור שהארבע אגרות שהפרשיות כתובות בהן תחובות בדפוסין של עור:

4 התם משום שי"ן - שעשויה מעור החיצון עצמו קומט בו ג' קמטין כעין שי"ן משדי והדלי"ת והיו"ד עשויין בקשר שקושר הרצועה אחת לצפון ואחת למזרח כמין ד' ורצועה קטנה מאד תלויה בה ואין בה אלא כפיפה כמין יו"ד וכופאה בעוד העור לח והיא כפופה לעולם:

5 זרדא - ברוני"א:

6 סנוארתא - כובע עור תחת כובע המתכת:

7 פזמקי - אנפלייאות של ברזל במלחמה:

8 מתני' בכוליאר - מפרש בגמרא וכן כובלת:

9 פלייטון - בלסמ"א משחא דאפרסמא:

10 חייבת חטאת - קסבר לאו תכשיט נינהו:

11 גמ' אמר עולא וחילופיהן באיש - אטבעת קאי דטבעת שיש עליו חותם אם יצא פטור ואם אין עליו חותם ויצא חייב חטאת:

12 בשקין - שמתכסין בהן מפני הגשמים שקין מלבוש שק:

13 אלא כל אדם - אלמא אע"ג דלא רגילי ביה מגו דלגבי האי תכשיט לגבי האי נמי תכשיט הוא:

14 המוצא תפילין - בשבת בשוק או בדרך:

15 מכניסן - לעיר דרך מלבוש:

16 זוג זוג - כדרך שהוא לובש בחול אחד בראש ואחד בזרוע וחולצן וחוזר ומניח זוג אחר ומכניסן וכן כולן:

17 ואחד האשה - ואע"ג דלאו תכשיט דאשה נינהו מגו דהוו תכשיט לאיש שרי אף לאשה:

18 לילה זמן תפילין הוא וכן שבת - הלכך לעולם זמנם הוא ואין להם זמן קבוע שתהא מצותן מצות עשה שהזמן גרמא להפטר נשים מהן הלכך נקט לילה ושבת משום דפלוגתא בתרווייהו ואי הוי סבירא ליה לרבי מאיר בחד מינייהו דלאו זמן תפילין הוא נמצא זמן קבוע לתפילין והוו להו נשים פטורות:

19 נשים חייבות - הלכך תכשיטין הן לה:

20 והא הוצאה כלאחר יד הוא - אמתני' קאי והוצאת טבעת שמוציאתה דרך מלבוש באצבע וזה שאינו תכשיט לה אמאי חייבת חטאת הרי לא הוציאה כדרך כל המוציאין שכל המוציא דבר שאינו תכשיט לו מוציאין אותו בידים ולא דרך מלבוש:

21 גזברית - ששולחת חותמות תמיד לממונין תחתיה לאמר תנו כך וכך מעות לפלוני והרי חותמה בידה הלכך רגילה היא להניחה באצבעה ומיהו תכשיט לא הוי לדידה דאין דרך נשים בכך ומיהו דרך הוצאתה של זו בכך:

22 איש מאי איכא למימר - דקאמר עולא וחילופיהם באיש דמחייב אטבעת שאין עליה חותם והא הוצאה כלאחר יד הוא שאין דרכו להוציא בזו דרך מלבוש:

23 לקופסא - אישקריינ"ה בלע"ז כדי להצניעה שם וי"מ שהקופסא חתומה בו וכשפותחה חוזרה וחותמת בה ולא נהירא דאם כן מנחתה באצבעה עד שמחזירתה לבעלה מיבעי ליה:

24 אצל אומן לתקנה ומניחה באצבעו - אלמא דרך הוצאה היא:

25 מכבנתא - נושקא"ה ע"ש שמכבנת וקושרת מפתחי החלוק:

26 חומרתא דפילון - קשר שקשור בו סם ששמו פילון וריחו ערב ובלע"ז בלסמ"ו ואשה שריחה רע טוענתו עליה:

27 ורבנן סברי תכשיט הוא - הלכך אם יצאת פטורה ומיהו לכתחלה לא תצא דילמא שלפא ומחויא:

28 למרמיה - להניח בצוארה כמו שקיל ורמי:

29 ה"ג ואשה שריחה רע לא שלפא ומחויא - שגנות הוא לה:

30 והתניא ר' אליעזר פוטר - והכא שרי לכתחלה:

31 הא - דקתני פוטר:

32 כי קאי אר' מאיר - בההיא מתנית' לא איירו רבנן אלא ר"מ לחודיה וגבי חיוב דר"מ שייך למיתני רבי אליעזר פוטר ואע"פ שהוא מתיר לכתחלה:

33 הא כי קאי ארבנן - במתנית' דלעיל דאיירו רבנן בה ואמרו פטור פריש ר' אליעזר בהדיא למילתיה לאיפלוגי עלייהו ואמר יוצאה לכתחלה:

34 ומאי רבי מאיר - היכא אשכחן דאיירי בה רבי מאיר בלא רבנן ופליג רבי אליעזר עליה:

35 בד"א - דרבי אליעזר פוטר והאי פוטר היינו מותר לכתחלה כדאוקימנא:

36 כשיש בה בושם - פלייטון יש בההוא חומרתא העשויה כקמיע דכיון דיש בה בושם תכשיט היא לזו שריחה רע ולמשלף ואיתויי נמי לא חייש כדאמרן דגנות הוא לה:

37 אבל אין בה בושם - חומרתא לחודא לאו תכשיט הוא וחייבת:

38 זאת אומרת - הא דקתני אין בה בושם חייבת אלמא דקסבר רבי אליעזר המוציא אוכלין בשבת בכלי פחות מכשיעור דלא מיחייב על הוצאת אוכלין פחות מגרוגרת כדלקמן שבת דף עו: חייב מיהא על הכלי ולא אמרינן הכלי טפל להן ולא מיחייב עליה שלא נתכוין להוציא אלא משום אוכלין ופלוגתא היא על סתם משנה השנויה בפרק המצניע לקמן שבת דף צג: דקתני פטור אף על הכלי:

39 דהא אין בו בושם כפחות מכשיעור דמי - שהכלי קלט את הריח ושיעור הוצאת בשמים בכל שהוא וכיון שאינו כל שהוא הוי ריחה פחות מכשיעור הוא וקתני חייבת ולא אמרינן נעשה כלי טפל לריח שבתוכו ואריחא לא מיחייב דפחות מכשיעור הוא:

40 ושאני הכא - ליכא למימר נעשה כלי טפל לריח שאין בו שום ממש ואפילו פחות מכשיעור לא מיקרי אבל פחות מכשיעור בדבר שיש בו ממש נעשה כלי טפל לו ופטור:

41 ראשית שמנים - מובחר שבשמנים:

42 גזר - משום צער חורבן:

43 ואי אמרת - זה פלייטון והאי קרא בתענוג משתעי שלא היו נותנים לב לדברי הנביאים הניבאים על הפורענות ועסוקים בתענוגים:

44 ולטעמיך הא דכתיב - בהאי ענינא השותים במזרקי יין ורבי אמי ורבי אסי פירשו זהו קנישקנין כלי זכוכית ארוך ולו שני פיות ויין נזרק מזה לזה:

45 שמזרקין - על ידי אומנות כדאמר בהחליל סוכה דף נג. מטייל בתמני כסי:

46 הכי נמי דאסור - למשתי השתא בקנישקנין:

47 משתינין - דדייק מסרוחים:

48 לידי עניות - דאמרינן בע"פ פסחים דף קיא: שרא דעניותא נביל שמיה ונביל קרי ליה ואוהב מקום מיאוס ומשתין מים לפני מטתו היינו מיאוס:

49 ערום - אורחא דמילתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין דטורח הוא לו ללבוש ולצאת:

50 אבל לבראי לית לן בה - שהקילוח ארוך וניתז למרחוק:

51 משא ולא משא - שאינו רוחץ ומשפשף יפה אלא מעט מים כגון רביעית מצומצם:

52 על עסקי תכשיטיה - שאינו רוצה לקנות לה:

53 גבהו - היינו קומה זקופה:

54 ותלכנה נטויות גרון - שהיו הולכות עקב בצד גודל למעט בהילוכם שהיו מסתכלין בה והיא שוהה בפסיעותיה ודרך נוטין גרון לילך בנחת לפי שאינו רואה לרגליו:

55 ומשקרות עינים דמליין כוחלא - לשון סיקרא:

56 ומרמזן - את הבחורים:

57 סיקור - לשון הבטה:

58 הלוך וטפוף שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה - שתראה צפה על ראש חברתה והוא נוי לה ונשואות היו לפיכך מספר בגנותן:

59 וטפוף - כמו על דאטפת אטפוך אבות פ"ב מ"ו:

60 תעכסנה - כמו וכעכס אל מוסר אויל משלי ז׳:כ״ב והוא ארס של נחש וקרי לה עכס על שם שאינו מטילו אלא על ידי כעס:

61 בכעוס - נחש כעוסה:

62 נמקים - כמו המק בשרו זכריה יד:

63 צלצול - בנדי"ל נאה:

64 נקפים - חבורות לשון המנקף רגלו וניקף סבכי היער ישעיהו י׳:ל״ד:

65 מתקשטות - היינו שער שסורקות ומפרכסות:

66 מתקשטות - דומה למקשה כעין נוטריקון:

67 פתיגיל - נוטריקון פתח גילה אותו מקום:

68 כי תחת יופי - כי כל אלה יבא לך תחת יפייך:

69 כיבא - קיוטור"א ליחה כמו שיחנא וכיבי דקדושין דפלימו דף פא::

70 פתהן - כמו פתחיהן:

71 יערה - כמו ותער כדה בראשית כד:

72 שנשפכו כקיתון - שופכות דם זיבה:

73 כיער - נתמלאו שער ונמאסות לתשמיש:

74 אנשי שחץ - מדברים בלשון גאוה ולעגי שפה:

75 סעדת - תשמיש:

76 פת עמילה - בעולה:

77 שאינה עמילה - בתולה:

78 פת עמילה - ברייאיא"ה בלע"ז:

79 גורדלי - לבן היה: