רש"י על שבת כ״ד

1 בברכת המזון - בתפלה פשיטא לן שהרי להלל ולהודאה נקבעו כדאמרינן לעיל:

2 לא מזכרינן - לא חייבו להזכיר:

3 אינו מזכיר - אינו צריך להזכיר:

4 מה תפלה בברכת הודאה - דהא כולה מילתא דחנוכה עיקרה להודאה נתקנה:

5 בהודאה - בברכת הארץ:

6 ואומר מעין המאורע בעבודה - לבקש רחמים על ישראל ועל ירושלים להשיב עבודה למקומה לעשות קרבנות היום:

7 שני וחמישי - משמע של כל שבתות השנה ומאי עבידתייהו לזוכרם ולחלקם משאר ימות השנה:

8 של תעניות - שהיו גוזרים תעניות על הגשמים שני וחמישי ושני במס' תענית דף י.:

9 ושל מעמדות - כלומר לימים של מעמדות שהיו מתענין ארבעה תעניות בשבת שני ושלישי ורביעי וחמישי ומעין המאורע דידהו תפלת תענית:

10 ערבית - לילי כניסתן ואע"פ שאוכל ושותה כל הלילה מתפלל תפלת תענית מאחר שנכנס היום והכי נמי אמר רב הונא במסכת תענית דף יא: יחיד שקבל עליו תענית אף על פי שאוכל ושותה כל הלילה מתפלל תפלת תענית. ובתשו' הגאונים מצאתי ברייתא שנו רבותינו פעמים שאדם שרוי בתענית ואינו מתפלל ופעמים שאינו שרוי בתענית ומתפלל הא כיצד כאן בכניסתה כאן ביציאתה כלומר ערב תענית אע"פ שעתיד לאכול לאחר תפלה מתפלל תפלת תענית וליל מחרתו אף על פי שעודנו בתענית כשמתפלל תפלת ערבית אינו מתפלל תפלת תענית וסוף דברי הגאונים כתבו אבל אין אנו רגילים לומר ערבית ואפילו שחרית שמא יארע לו אונס חולי או בולמוס ויטעום כלום ונמצא שקרן בתפלתו:

11 אין מחזירין אותו - דלאו דאורייתא נינהו:

12 בברכת המזון - של ערבית בכניסתו וכ"ש ביציאתו שכבר עבר היום:

13 של חנוכה במוספין - בתפלת מוספין דשבת ור"ח שבתוך ימי חנוכה מהו להזכיר על הניסים בהודאה:

14 בד' תפילות - ערבית ושחרית ומוסף ומנחה וכיון שחובת תפלה זה היום אינה פחותה משאר תפלות של יום:

15 אין נביא בר"ח - הכא נמי הואיל אלמלא ר"ח אין מוספין בחנוכה לא בעי לאזכורי:

16 הכא איתיה בשחרית וערבית ומנחה - וכיון שהיום מחויב בארבע תפלות כזו כן זו:

17 המפטיר בנביא במנחה בשבת - מצאתי בתשובת הגאונים שהיו רגילים לקרות בנביא בשבתות במנחה עשרה פסוקים ובימי פרסיים גזרו גזרה שלא לעשות וכיון שנסתלקו נסתלקו:

18 אין נביא במנחה ביום טוב - ואף על גב דאיתיה שחרית הואיל ומנחה לאו משום יום טוב אתי לא מזכרינן:

19 ככל הני שמעתתא - רב הונא ורב יהודה ורב גידל ורב אחדבוי אלא כתפלה אחת כך חברתה לכל דבר היום ומזכיר:

20 צריך להזכיר של שבת - לומר ותתן לנו את יום המנוח ואת יום הכפורים הזה וחותם מקדש השבת ויוה"כ ואע"פ שאין תפלת נעילה בשבת:

21 יום הוא שנתחייב בד' תפלות - לאו תפלת הלילה בכלל אלא תפלות היום שחרית מוסף מנחה ונעילה:

22 שליח ציבור היורד ערבית - המתפלל ברכת מעין שבע קונה שמים וארץ מגן אבות בדברו:

23 משום סכנת - מזיקין שלא היו בתי כנסיות שלהן בישוב וכל שאר לילי החול היו עסוקין במלאכתן ובגמרן מלאכתן מתפללין ערבית בביתן ולא היו באין בבית הכנסת אבל לילי שבת באין בבית הכנסת וחשו שיש שאין ממהרין לבא ושוהין לאחר תפלה לכך האריכו תפלת הצבור:

24 היינו ת"ק - דאמר ולא בחלב כל חלב במשמע:

25 דרב ברונא - דשרי ע"י תערובת שמן כל שהוא:

26 ולא מסיימי - אין ניכר מי אוסר ומי מתיר:

27 מתני' שמן שריפה - שמן של תרומה טמאה ובגמ' מפרש טעמא:

28 רבי ישמעאל אומר כו' - בשבת:

29 עטרן - פסולתא דזיפתא:

30 מפני כבוד השבת - שריחו רע:

31 שמן שומשמין כו' - מסקנא דמילתא דחכמים היא:

32 צנונות - צנון:

33 שמן דגים - מקרבי דגים שנימוחו:

34 פקועות - דלעת מדברי:

35 נפט - מין שמן שריחו רע כדאמרינן בסדר יומא דף לט. בא למדוד נפט אומרים לו מדוד לעצמך שאין אדם רוצה לסייעו:

36 גמ' מנהני מילי - דאין שורפין דאי לא ממעט לה קרא אית לן למימר ליתי עשה דבאש תשרופו וידחה את לא תעשה כל מלאכה:

37 שאין ת"ל עד בקר - זימנא אחריתי אלא והנותר ממנו באש תשרופו דהא כתיב עד בקר ברישא:

38 בקר שני - שהוא חולו של מועד והכי משמע והנותר ממנו לבקר ראשון עד בקר שני המתינו ותשרפהו:

39 עולת חול - כגון אברי תמיד של ערב יו"ט שלא הוקטרו מבעוד יום אין מעלין אותן משחשכה וכ"ש קדשים פסולים לא שרפינן:

40 הוא לבדו - קראי יתירי נינהו דמצי למכתב אך אשר יאכל לכל נפש יעשה לכם:

41 מכשירין - מכשירי האוכל כגון לעשות שפוד וסכין ותנור וכירים:

42 לבדו - למעוטי מילה שלא בזמנה דלא דחיא שבת ויו"ט דאי לא מעטיה קרא אתיא בק"ו דתידחי בפ' ר' אליעזר לקמן שבת קלב: דהכי תניא התם ומה צרעת שדוחה את עבודה ועבודה דוחה את השבת מילה שלא בזמנה דוחה אותה דהכי תניא התם מילה דוחה את הצרעת בין בזמנה בין שלא בזמנה ויליף לה מקראי שבת שנדחית מפני עבודה אינו דין שתהא מילה שלא בזמנה דוחה אותה אתא לבדו לאפוקי מהאי ק"ו דלא תדרוש ליה וממילא שמעינן מינה דמצוה שאין זמנה קבוע ויכול לעשותה למחר אינה דוחה יום טוב וה"ה לשריפת קדשים טמאים: