רש"י על שבת פ״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 קנאה יש ביניכם - שאתם באים על ידה לידי רציחה:
2 מסר לו - למדו:
3 באדם בשכר - שחרפוך וקראוך אדם נוצר מאדמה לשון שפלות:
4 מסר לו סודו - להקטיר מחתות קטורת בשעת מגפה ולעמוד בין המתים ובין החיים:
5 ואי לאו דאמר ליה - מלאך המות:
6 מנא ידע - הלא בתורה לא נכתב:
7 בדאי אתה - בתמיה:
8 קושר כתרים - כגון הנך דאמרי' בפרק הבונה שבת דף קד. תגא דקו"ף לגבי רי"ש וכן שעטנ"ז ג"ץ שצריכין כל אות ג' זיונים כדאמרינן במנחות דף כט: ראש הזיי"ן נמתח לימין ולשמאל בגגו מעט וכן ראש השי"ן השמאלי וכן כל ראשי שבע אותיות הללו בכל מקום שהן:
9 אין שלום - אין דרך ליתן שלום:
10 בעירך - במקומך:
11 לעזרני - לומר תצלח מלאכתך:
12 מיד - בעליה אחרת אמר לו יגדל נא כח ה':
13 כשעלה משה - להר אמר להם לסוף מ' יום אני בא בתוך שש שעות הם סבורים שאותו יום שעלה בו מן המנין הוה והוא אמר להם מ' יום שלימים יום ולילו עמו ויום עלייתו אין לילו עמו שהרי בז' בסיון עלה נמצא יום מ' י"ז בתמוז היה בי"ו בא שטן ועירבב את העולם והראה דמות חשך ואפילה דמות ענן וערפל וערבוביא לומר ודאי מת משה שהרי באו כבר שש ולא בא ואי אפשר לומר שלא טעו אלא ביום המעונן בין קודם חצות לאחר חצות שהרי לא ירד משה עד יום המחרת שנאמר וישכימו ממחרת וגו':
14 בא השטן - הוא יצר הרע המחטיא את האדם הוא העולה ומסטין והאומר דהוא מדת הדין אין הגון בעיני:
15 באו שש - שקבע לכם:
16 שנאה לעכו"ם - שלא קבלו בו תורה:
17 שפרו ורבו - דכל אחד נתעברה אשתו זכר במצות שובו לכם לאהליכם ולא ידענא היכא רמיזא:
18 כשני מיבעי ליה - דומיא דכשלג דלא כתיב כשלגים:
19 ארד עמך אעלה גם עלה - כאן רמז ד' גליות גם ריבויא הוא:
20 יאמר ה' - אתה אמור התוכחה ובך אנו תולין:
21 ימחו - הואיל שחטאו ויתקדש שמך בעולם כשתעשה דין בעוברין על דבריך:
22 קראת להן בני בכורי ישראל - שהיה גלוי לפניך שהן עתידין לומר לפניך בסיני נעשה ונשמע לקבל עולך מאהבה כבנים:
23 דל עשרין דלא ענשת להו - שכן מצינו בדור המדבר שלא ענש הקב"ה אלא מכ' שנה ומעלה דכתיב במדבר י״ד:כ״ט במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' מבן כ' שנה ומעלה אשר הלינותם עלי:
24 כי אתה אבינו - כנגד יצחק אמרו והוא אמר להם הראו כנגד הקב"ה שהוא אביכם:
25 בשלשלאות של ברזל - כדרך כל הגולים שהרי ע"פ גזרת גלות ירד לשם:
26 בחבלי אדם - בשביל חיבת האדם משכתים למצרים בחבלים ולא בשלשלאות:
27 כמרימי עול על לחייהם - כאדם הסובל ומסייע לבהמתו להרים עולה מעל צוארה בלווחין ובמקלות:
28 ואט אליו אוכיל - הטיתי לכם כח להכיל את עבודת הפרך:
29 מתני' ביצה קלה - כבר מפורש שזה ביצת תרנגולת שהיא קלה לבשל ולא בשיעור כל ביצה שיערו אלא כגרוגרת מביצה קלה:
30 ומצטרפין - כל מיני תבלין זה עם זה:
31 קליפי אגוזים - הגדילה ע"ג הקליפה בעודן לחין:
32 סטיס - קרו"ג":
33 פואה - וורנצ"א:
34 פי סבכה - בראש הסבכה שעשאה בקליעה נותן מעט בגד:
35 נתר - מין אדמה שקורין ניטר"א:
36 קמוליא ואשלג - בגמרא מפרש להו:
37 את הכתם - של דם נדה שאלו הסמנין מעבירין על הכתם של דם נדה בבגד לטהרו:
38 גמ' התם - הוא דקולמוס מרוסס לא חזי למידי אלא להסקה:
39 ככא דאקלידא - שן של מפתח:
40 ורמינהו - אמתני' דקתני תבלין מצטרפין שני מינין לכשיעור:
41 ב' וג' שמות - פלפל לבן שחור וארוך או אפילו מן ג' מינין והם שם אחד של איסור אסור אם תיבלו בהן את הקדרה:
42 ומצטרפין - לתבלה אם אין בכל אחד כדי לתבל ונצטרפו ותיבלו:
43 ואמר חזקיה - הא דקתני מצטרפין: