רש"י על שבת נ״ב א:ב׳

1 יוצאה באפסר - אם תחבו בחקיקת קרן אבל בקשירה בעלמא לא דילמא שלפא מרישה מתוך שראשה דק והיא מתנתקת לכאן ולכאן כשמושכין אותה ואתי לאתויי ארבע אמות ברשות הרבים:

2 תחב לה בזקנה - שקשר שער זקנה כמין נקב ותחב האפסר לתוכו:

3 מנתחא - מתנתקת וקופצת אנה ואנה לברוח מידו:

4 כאיב לה - הזקן שנתלש השער ומכאיבה: