רש"י על שבת נ״ב א:ג׳

1 תנן התם - בסוף פרקין ולא פרה ברצועה שבין קרניה:

2 לנוי - שצובעה וקולעה לנוי בין קרניה כמין קליעה מקרן לקרן ואינו אוחזה בה:

3 לשמר - שאוחזה בה:

4 אסור - דפרה מינטרא בלא אחיזה אלא מוליכה לפניו וקסבר נטירותא יתירתא משוי הוא:

5 ולשמר מותר - קסבר נטירותא יתירתא לאו משוי הוא: