רש"י על שבת קמ״ה ב:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קמ״ה ע״ב:י״ד רש"י על שבת קמ״ו ע״א:א׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נתיבות עולם פתח ↗

2 קידושין עב: "הראני תלמידי חכמים שבבבל, דומים למלאכי השרת", ופירש רש"י שם "לבושים לבנים ועטופים כמלאכי השרת". אמנם קצת קשה, כי לכאורה נחלקו בכך בגמרא שבת קמה:, שרב אסי סבר "מפני מה תלמידי חכמים שבבבל מצויינין "מציינין עצמן בלבושים נאים" רש"י שם, לפי שאינן בני תורה" "כל כך לכבדם כבני ארץ ישראל מחמת תורתם, מכבדים אותם מחמת לבושיהן, שנראין חשובים" רש"י שם. ורבי יוחנן סבר "לפי שאינן במקומן" "שמארץ ישראל גלו לשם, והגולה למקום נכרי מציין עצמו במלבושים שיהא חשוב" רש"י שם. וכיצד אפשר לומר לפי רב אסי הסובר "שאינן בני תורה" "שהיו כולם חסידים וצדיקים גדולים". וכן בח"א לקידושין כט: ב, קלג. כתב: "כי בארץ ישראל שהיא ארץ הקדושה, שם היה התורה יותר מן בני בבל, ושם היה מתמידים בתורה... כי עיקר התורה היה בארץ ישראל, ושם ילמוד תורה ואחר כך ישא אשה, כי תורה זאת תהיה מגין עליו... אבל בבבל שלא היה שם כל כך התורה בתמידות, יש לחוש שיהיה מגרה בו יצר הרע". וכמה פעמים מצינו הבטוי "בבלאי טפשאי" שנאמר על הלומדים שבבבל פסחים לד:, יומא נז., כתובות עה., מנחות נב., זוה"ק ח"א רכה., ועוד, וראה להלן הערה 59. ויל"ע בזה.

2 שבת פתח ↗

מִפְּנֵי מָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל מְצוּיָּינִין? — לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי מְקוֹמָן. דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: בְּמָתָא שְׁמַאי, בְּלָא מָתָא — תּוֹתְבַאי. ״הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל״. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁעוֹשִׂין צִיצִין וּפְרָחִים לַתּוֹרָה.

3 שבת פתח ↗

4 שבת פתח ↗

5 שבת פתח ↗

6 שבת פתח ↗

15 שאינן במקומם - שמא"י גלו לשם והגולה למקום נכרי מציין עצמו במלבושים שיהא חשוב:

16 במתא שמאי - בעירי איני צריך להתכבד אלא בשמי שאני ניכר בו:

17 בלא מתא - במקום שאינה עירי:

18 תותבאי - כבודי תלוי בשמלתי שמלתו מתרגמינן תותביה שמות כב, כה:

19 הבאים - אותן של יעקב שיבאו לבבל ישרשו ויעשו ציצין ופרחים לתורה וסייעתא אתיא לר' יוחנן דטעמא דמצויינין לאו לפי שאינן בני תורה כדרבי אסי אלא לפי שאינן במקומן:

20 ציצין - צמחין:

« רש"י על שבת קמ״ה ע״ב:י״ד רש"י על שבת קמ״ו ע״א:א׳ »