רש"י על שבת ק״י א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ק״י ע״א:ד׳ רש"י על שבת ק״י ע״א:ו׳ »

1 שבת פתח ↗

כׇּל הָאוֹכָלִין כּוּ׳. כׇּל הָאוֹכָלִין לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לְאֵיתוֹיֵי טְחוֹל לַשִּׁינַּיִם וְכַרְשִׁינִין לִבְנֵי מֵעַיִים. כׇּל הַמַּשְׁקִין לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לְאֵיתוֹיֵי מֵי צְלָפִין בְּחוֹמֶץ. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: מַהוּ לִשְׁתּוֹת מֵי רַגְלַיִם בְּשַׁבָּת? אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵינָא: ״כׇּל הַמַּשְׁקִין שׁוֹתֶה״, וּמֵי רַגְלַיִם לָא שָׁתוּ אִינָשֵׁי.

2 יש סדר למשנה על משנה שבת פתח ↗

תוי"ט ד"ה כל האוכלים וכו'. כלומר שקשין להם וכו'. קיצר למאוד עד שקשה להבין. אמנם ביתר ביאר ז"ל רש"י ק"י לאתויי טחול לשינים ואע"פ שקשה לבני מעיים. כרשינין לבני מעיים ואע"פ שקשה לשינים סד"א כגון שקשים לאדם לאו אורחא למיכלינהו וכו':

3 שבת פתח ↗

5 לאיתויי טחול לשינים - ואע"פ שקשה לבני מעיים:

6 כרשינין לבני מעיים - ואע"פ שקשה לשינים כדאמרינן בברכות דף מד: סד"א כיון שקשים לאדם לאו אורחיה למיכלינהו אי לאו לרפואה שיש בהם ומוכחא מילתא וניתסר קמ"ל:

7 צלפים - פרי של צלף קפריי"ר:

« רש"י על שבת ק״י ע״א:ד׳ רש"י על שבת ק״י ע״א:ו׳ »