רש"י על שבת צ״ו ב

1 גמ' מכדי זריקה תולדה דהוצאה - על כרחיך תולדה היא דלא נמנית באבות מלאכות ותולדה דהוצאה היא שאין לך לתתה תולדת אב אחר דמעין הוצאה היא האמורה באבות מלאכות:

2 מחנה לויה ר"ה היא - שהיו הכל מצויין אצל משה רבינו:

3 מרה"י דידכו - מאהליכם:

4 דשלימא ליה עבידתיה - שהיה הנדבה כדי להשלים:

5 סברא היא - להיות הכנסה תולדת הוצאה שהיא מעין לה כשאר תולדות שהיא מעין מלאכות:

6 מכדי אהאי מיחייב ואהאי מיחייב - כדתנן לעיל פ"א ב. פשט העני ידו לפנים:

7 נפקא מינה - דכל אבות מלאכות:

8 שתי אבות - דלא דמיין ושתי תולדות דשתי אבות:

9 ולר"א כו' - במסכת כריתות בפרק אמרו לו:

10 והא דתנן - בפירקין:

11 בכותל - כדמוקי לה בדבילה שמינה ונדבקת:

12 כזורק באויר - ופטור דלא נח ברשות הרבים דאין רה"ר למעלה מעשרה וברה"י נמי לא נח שאינו מקום מסוים שיהא רחבו ד' שהרי לא נח בראש הכותל אלא בפניו:

13 כזורק בארץ - דאויר רה"ר הוא וחייב וכיון דאויר רה"ר הוא ונח בכל דהו מיחייב ורשותא לנפשיה לא הוי לא כרמלית ולא מקום פטור הואיל ובפניו נח ולא נח בראשו שיהא מקום מסוים:

14 תופרי יריעות - מעשה רוקם:

15 גבי הדדי - בתוך אמה אחת ואין צריכין לזרוק אלא להושיט:

16 מטו אהדדי במחטין - כשמותחין את החוט מכין זה את זה במחט:

17 בוכיאר - כלי שקנה של ערב נתון בו שזורקין בין שני דופני היריעה:

18 והלא אגדו בידו - חוט של ערב הוא אוחז והקנה נכרך בחוט ואינו נשמט ממנו:

19 בניסכא בתרא - בחוט האחרון של קנה שהקנה נשמט מהחוט והבוכיאר נופל:

20 ניסכא - זריקה אחרונה של חוט לשון המיסך:

21 והא במקום פטור אזלא - בין דופני היריעה ואין זה רשות הרבים אלא מקום פטור דאין רחב ד':

22 לשואליהן - אורגי יריעה אחרת ויש לו לזה שנים:

23 ה"ג ודילמא שואליהן גביהן הוו יתבין:

24 מטו אהדדי בחפת - אי גבייהו הוו יתבי מגיעין ידו של זה בשל זה בשפת היריעה כשמותחין חוט הערב:

25 בחפת - כמו חפת חלוקו יומא ד' עז::

26 שלחופי הוו משלחפי - לעולם גבי הדדי הוו יתבי אלא שאין מכוונים אלא זה נמשך לפנים וזה לאחור:

27 ואין עושה ממלאכת חבירו - שכולם מוכנים בכלי אומנותם ולא הוצרכו לישאול:

28 מעביר ד' אמות הוה - לא תלשן ולא עימרן אלא העבירן ד' אמות לכך נהרג:

29 מעמר - תלושין ומפוזרין היו ועמרן כדאמרן לעיל שבת ד' עג: האי מאן דכניף מלחא חייב משום מעמר:

30 מגילת סתרים - שהסתירוה לפי שאין כותבין הלכות:

31 ואינו חייב אלא אחת - על כרחיך לענין שוגג קאמר ולחטאת דבמזיד תרי קטלי לא מקטלי ולהכי פריך והא אנן תנן כו':

32 ואינו חייב על אחת מהן - מיתה יש בהן אחת שאינו נהרג עליה ולא פירש איזו היא והשתא לרב יהודה אין זו העברה שהרי נהרג מקושש עליה ולמתניתא אין תולש באותו ספק: