רש"י על שבת צ״ה ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת צ״ה ע״ב:א׳ רש"י על שבת צ״ה ע״ב:ג׳ »

1 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה מה לי. דהא כמחובר כו'. כצ"ל בכ"ף:

2 שבת פתח ↗

בְּעָא מִינֵּיהּ הָהוּא סָבָא מֵרַבִּי זֵירָא: שׁוֹרֶשׁ כְּנֶגֶד נֶקֶב מַה לִּי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן? אִישְׁתִּיק וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי. זִימְנָא חֲדָא אַשְׁכְּחֵיהּ דְּיָתֵיב וְקָאָמַר: וּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁאִם נִיקַּב בִּכְדֵי טׇהֳרָתוֹ. אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא שׁוֹרֶשׁ כְּנֶגֶד נֶקֶב בְּעַאי מִינָּךְ וְלָא אֲמַרְתְּ לִי וְלָא מִידֵּי, נִיקַּב בִּכְדֵי טׇהֳרָתוֹ מִיבַּעְיָא?!

3 רש״ש פתח ↗

רד"ה שאם ניקב. כ"ח העשוי לאוכלין שיעורו כו' כצ"ל:

4 שבת פתח ↗

1 מה לי אמר רבי שמעון - מי מודה דהא במחובר הוא האי שורש ואי תלשו לי' בשבת מיחייב:

2 זימנין - פעם אחרת:

3 שאם ניקב - העציץ בכדי טהרתו ושאם נטמא נטהר בשבירה זו והיינו כמוציא זית דתנן במסכת כלים פ"ג מ"א כלי חרס העשוי לאוכלין שיעורו כזיתים ומודה ר' שמעון בהא דחשיב מחובר כל הזרעים שבתוכו דתו לא הוי כלי:

4 ניקב בכדי טהרתו מיבעיא - דהוה לן לספוקי ביה בהנך דלאו כנגד הנקב ואת פשטת להו דכולהו מחובר נינהו:

« רש"י על שבת צ״ה ע״ב:א׳ רש"י על שבת צ״ה ע״ב:ג׳ »