רש"י על שבת צ״ב א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת צ״ב ע״א:ד׳ רש"י על שבת צ״ב ע״א:ו׳ »

1 תורה תמימה על התורה פתח ↗

בכתף ישאו. תני, המוציא בשבת בין בימינו בין בשמאלו, בתוך חיקו או על כתפיו חייב, שכן משא בני קהת, שנאמר בכתף ישאו ועיין מש"כ השייך לדרשה זו לעיל בפ' במדבר ד' ט"ז. .שבת צ"ב א׳ ברש"י

1 חכמת שלמה פתח ↗

בד"ה שכן משא כו' שמן א' בימין ושמן א' בשמאל כו' כצ"ל:

1 רמב"ן על במדבר פתח ↗

וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁמֶן הַמָּאוֹר – יֹאמַר שֶׁהוּא פָּקִיד עַל כָּל אֵלּוּ, וְשִׁעוּרוֹ פְּקֻדַּת כָּל הַמִּשְׁכָּן וּפְקֻדַּת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ. וְאָמַר רַבִּי אַבְרָהָם אבן עזרא על במדבר ד׳:ט״ז כִּי פֵּרוּשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּקִידוּת גַּם בַּמִּשְׁכָּן וּבְכָל כֵּלָיו עִם אִיתָמָר אָחִיו, רַק לְגֹדֶל מַעֲלַת אֶלְעָזָר הָיָה הוּא פָּקִיד עַל הַשֶּׁמֶן וְעַל הַקְּטֹרֶת לְבַדּוֹ. וְאֵינוֹ נָכוֹן, כִּי הַכָּתוּב אוֹמֵר פסוקים כח לג "בְּיַד אִיתָמָר", וּפֵרַשׁ בְּכָאן "בְּקֹדֶשׁ וּבְכֵלָיו". וְכֵן אָמַר לְמַעְלָה: ״וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן פְּקֻדַּת שׁוֹמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ״ ג לב, כְּלוֹמַר נְשִׂיא פְּקֻדַּת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ שֶׁהֵם הַנְּתוּנִים בְּיַד בְּנֵי קְהָת. אֲבָל פֵּרוּשׁ "פְּקֻדַּת כָּל הַמִּשְׁכָּן", כִּי פְּקֻדַּת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וְהַקְּטֹרֶת וְהַמִּנְחָה וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּפְקֻדַּת כָּל הַמִּשְׁכָּן בַּקֹּדֶשׁ וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ בִּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, הַכֹּל בְּיַד אֶלְעָזָר. וְהֵם הַנִּזְכָּרִים בְּכָאן במדבר ד׳:ט״ו, שֶׁאָמַר: ״וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסּוֹת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ״. וְהִנֵּה אֶלְעָזָר אֲמַרְכַּל עַל שְׁלֹשֶׁת הַנְּשִׂיאִים וְגִזְבָּר לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי קְהָת, וְאִיתָמָר גִּזְבָּר לְגֵרְשׁוֹן וּמְרָרִי. וּמִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר בְּאֶלְעָזָר "וְנָשָׂא" כָּאָמוּר בַּלְוִיִּם, יֵרָאֶה שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא אוֹתָם, אֲבָל הוּא פָּקִיד עֲלֵיהֶם וְנוֹתֵן אוֹתָם מִיָּדוֹ לְיַד בְּנֵי קְהָת אֲשֶׁר יִבְחַר בָּם בִּזְרִיזוּת וַחֲסִידוּת, וְהֵם יִשְׂאוּ אוֹתָם וְיַחְזִירוּם לְיָדוֹ בְּהָקִים הַמִּשְׁכָּן. וְכֵן ״פְּקֻדַּת שׁוֹמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ״ במדבר ג׳:ל״ב, וְכֵן ״וּבְשֵׁמוֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם״ במדבר ד׳:ל״ב. וְעַל דַּעַת הַיְּרוּשַׁלְמִי שבת פ״י ה״ג הַכָּתוּב בְּפֵרוּשֵׁי רַשִׁ״י שבת צב ד״ה שכן שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אוֹתָם, יִהְיֶה מַשָּׂא גָּדוֹל, כִּי הַקְּטֹרֶת שס״ה מָנֶה כריתות ו, וּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין, וְשֶׁמֶן הַמָּאוֹר לְשָׁנָה שְׁלֵמָה רַב מְאֹד, קפ״ג לוּגִין, וּמִנְחַת הַתָּמִיד לֹא יָדַעְנוּ לְכַמָּה יָמִים יִשָּׂא מִמֶּנָּה. אֲבָל הָיָה אֶלְעָזָר חָזָק וְאַמִּיץ כְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, וְכֵן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְאַהֲרֹן אָחִיו, וְקוֹיֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ:

2 שבת פתח ↗

מַתְנִי׳ הַמּוֹצִיא, בֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ, בְּתוֹךְ חֵיקוֹ אוֹ עַל כְּתֵיפָיו — חַיָּיב, שֶׁכֵּן מַשָּׂא בְּנֵי קְהָת. כִּלְאַחַר יָדוֹ, בְּרַגְלוֹ, בְּפִיו וּבְמַרְפְּקוֹ, בְּאׇזְנוֹ וּבִשְׂעָרוֹ, וּבְפוּנְדָּתוֹ וּפִיהָ לְמַטָּה, בֵּין פּוּנְדָּתוֹ לַחֲלוּקוֹ, וּבִשְׂפַת חֲלוּקוֹ, בְּמִנְעָלוֹ, בְּסַנְדָּלוֹ — פָּטוּר, שֶׁלֹּא הוֹצִיא כְּדֶרֶךְ הַמּוֹצִיאִין.

3 שבת פתח ↗

4 שבת פתח ↗

5 שבת פתח ↗

5 מתני' שכן משא בני קהת - בכתף ישאו במדבר ז׳:ט׳ וימין ושמאל וחיק אורח ארעא ובשם רבינו יצחק בר יהודה מצאתי שאמר בשם רב האי שמפורש בהש"ס ירושלמי ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטורת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה שמן אחד בימין ושמן אחד בשמאל והקטורת בחיקו והחביתין בכתף:

6 מרפקו - איישיל"א:

7 פונדתו - אזור חלול:

8 ופיה למטה - אין דרך הוצאה בכך אבל פיה למעלה דרך הוצאה:

9 שפת חלוקו - שפה התחתונה:

1 תוספתא כפשוטה על שבת פתח ↗

43. בין בשמאלו הרי זה חייב. בתכ"מ העיר שמכאן למד בחיי אדם ה' שבת כלל ט' סי' ב' שבכל המלאכות חייב בשמאל, חוץ מכתיבה.50כמבואר בבבלי ק"ג א'. ובירושלמי לא פירשו כלל את משנתנו פי"ב מ"ג ששנתה: הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו וכו' חייב. והטעם הוא מפני שהעמידוה כר' יוסי עיי"ש רה"ג, י"ג ע"ג, והרי לר' יוסי חייב משום רושם, שדרכו בין בימין ובין בשמאל, והוא כפתרון רב יעקב בבבלי שם, וכפירש"י ד"ה הא מני. ומסתבר שאם חייב משום רושם ביד שמאל שחייב כן בכל המלאכות חוץ מכותב, כדברי בעל חיי אדם. ועיין מ"ש הגר"י שור בהערותיו לס' העתים, עמ' 351, הע' ע"ג. ברם מה שהביא הרב בשם ס' התרומה ה' תפילין שהשוחט בשמאל בשבת פטור אינו כן עיי"ש בלשון ס' התרומה סי' ר"ה, והעיקר הוא כמו שהסיק הגר"י שור בעצמו בסוף ההערה שם בפירוש בעל ספר התרומה, עיי"ש. ובחידושים המיוחסים להר"ן ק"ג סע"א: וי"ל דהוצאה מילתא שכיחא היא לשמאל כמו לימין כלומר, ולפיכך חייב בהוציא בשמאל כמשנתנו פ"י מ"ג, אבל כתיבה שהיא מלאכה דקה, לאו אורח ארעא למיכתב בשמאל. ועיין ברש"י למשנתנו צ"ב א' ובירושלמי שם. ולכאורה משמע שדווקא במלאכות מעין הוצאה חייבו בשמאל, שכן היתה מלאכה זו במשכן, ודרכה בכך. ובמשנתנו ספ"י: הנוטל צפרניו זו בזו וכו'. ומסתימת לשונה משמע שאפילו נטל מיד ימין, ובהכרח שעשה כן בשמאל. והר"מ השמיט כל ברייתא זו. וצ"ע.

1 משך חכמה פתח ↗

ופקודת אלעזר כו' ומנחת התמיד. צריך להבין מה קדושה היה בסלת של מנחה ולמה היה צריך לישא אותה. לכן פרש"י, שמנחת התמיד להקריב. ובירושלמי פרק המצניע הל' ג' ומנחת התמיד של יום תלויה בזרועו. לכן אפשר כי היה מנחה של חביתין, שעליה אמר הכתוב בפ' צו מנחה תמיד. וזה, שהקריב חציה בשחרית, ואם היה נוסע באמצע היום הלא היה צריך לישא חצי השני, שכבר נתקדשה בכלי עם החצי הראשון בבקר. ודו"ק. אך במנחות דף צ"ה וכן הביא רש"י בהמצניע בשם הירושלמי אמר, דבמסולק היו קדשי קדשים נפסלין ביוצא א"כ נפסלה ביוצא ואיך הקריבה בין הערבים. ואפשר מטעם זה פסיקא ליה להגמ' שם, דלא היה המשכן נוסע באמצע היום, רק או בתחלת היום או תחלת הלילה, עיין תוס' שם ד"ה ש"מ יש סילוק מסעות בלילה, משום דא"כ היה נפסלה המנחת חביתין החציה השניה. ועיין ירושלמי סוף פרק טרף בקלפי פליגי בזה אם נפסלו ביוצא. ועיין פ"ק דמנחות ח' דפליגי אם חביתין קדוש לחצאין ובירושלמי שקלים פ"ז אם מקדשה ואח"כ חוצה כו'. יעו"ש ודו"ק בכ"ז. ובילקוט וחביתין כו', הרי דמפרש, דעל חביתין קאי.

1 הערות ותיקונים על מדרש אגדה פתח ↗

אמרו עליו על אלעזר שהיה מוטל עליו טורח גדול. עיין רש"י על התורה על ופקודת אלעזר שהוא ממונה עליהם לשאת אותה שמן וקטורת ושמן המשחה ומנחת התמיד עליו מוטל לצוות ולזרז בעת הנייתן, ועיין רש"י שבת צ"ב ע"א במשנה שהביא וז"ל ובשם רבינו יצחק בר יהודה מצאתי שאמר בשם רב האיי שמפרש בהש"ס ירושלמי ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטורת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה כו'. והוא בירושלמי שבת פ"י ה"ג דף י"ב ע"ג ואולי למאמר הזה מרש"י שבת כוון הרמב"ן במדבר על ופקודת אלעזר שהביא ועל דעת הירושלמי הכתוב בפירש"י שהוא נושא אותם יהי' משא גדול כו':

« רש"י על שבת צ״ב ע״א:ד׳ רש"י על שבת צ״ב ע״א:ו׳ »