רש"י על שבת פ״ט ב

1 שפרו ורבו - דכל אחד נתעברה אשתו זכר במצות שובו לכם לאהליכם ולא ידענא היכא רמיזא:

2 כשני מיבעי ליה - דומיא דכשלג דלא כתיב כשלגים:

3 ארד עמך אעלה גם עלה - כאן רמז ד' גליות גם ריבויא הוא:

4 יאמר ה' - אתה אמור התוכחה ובך אנו תולין:

5 ימחו - הואיל שחטאו ויתקדש שמך בעולם כשתעשה דין בעוברין על דבריך:

6 קראת להן בני בכורי ישראל - שהיה גלוי לפניך שהן עתידין לומר לפניך בסיני נעשה ונשמע לקבל עולך מאהבה כבנים:

7 דל עשרין דלא ענשת להו - שכן מצינו בדור המדבר שלא ענש הקב"ה אלא מכ' שנה ומעלה דכתיב במדבר י״ד:כ״ט במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' מבן כ' שנה ומעלה אשר הלינותם עלי:

8 כי אתה אבינו - כנגד יצחק אמרו והוא אמר להם הראו כנגד הקב"ה שהוא אביכם:

9 בשלשלאות של ברזל - כדרך כל הגולים שהרי ע"פ גזרת גלות ירד לשם:

10 בחבלי אדם - בשביל חיבת האדם משכתים למצרים בחבלים ולא בשלשלאות:

11 כמרימי עול על לחייהם - כאדם הסובל ומסייע לבהמתו להרים עולה מעל צוארה בלווחין ובמקלות:

12 ואט אליו אוכיל - הטיתי לכם כח להכיל את עבודת הפרך:

13 מתני' ביצה קלה - כבר מפורש שזה ביצת תרנגולת שהיא קלה לבשל ולא בשיעור כל ביצה שיערו אלא כגרוגרת מביצה קלה:

14 ומצטרפין - כל מיני תבלין זה עם זה:

15 קליפי אגוזים - הגדילה ע"ג הקליפה בעודן לחין:

16 סטיס - קרו"ג":

17 פואה - וורנצ"א:

18 פי סבכה - בראש הסבכה שעשאה בקליעה נותן מעט בגד:

19 נתר - מין אדמה שקורין ניטר"א:

20 קמוליא ואשלג - בגמרא מפרש להו:

21 את הכתם - של דם נדה שאלו הסמנין מעבירין על הכתם של דם נדה בבגד לטהרו:

22 גמ' התם - הוא דקולמוס מרוסס לא חזי למידי אלא להסקה:

23 ככא דאקלידא - שן של מפתח:

24 ורמינהו - אמתני' דקתני תבלין מצטרפין שני מינין לכשיעור:

25 ב' וג' שמות - פלפל לבן שחור וארוך או אפילו מן ג' מינין והם שם אחד של איסור אסור אם תיבלו בהן את הקדרה:

26 ומצטרפין - לתבלה אם אין בכל אחד כדי לתבל ונצטרפו ותיבלו:

27 ואמר חזקיה - הא דקתני מצטרפין: