רש"י על שבת פ״ט א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת פ״ט ע״א:ד׳ רש"י על שבת פ״ט ע״א:ו׳ »

1 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה קושר כתרים. ראש הז' נמתח לימין ולשמאל ובגגו מעט. כ"נ דצ"ל וע"ש במנחות בפירש"י ותוס' ולקמן קה א' בפירש"י ד"ה דבעי:

2 שבת פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם מְצָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיָה קוֹשֵׁר כְּתָרִים לָאוֹתִיּוֹת. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, אֵין שָׁלוֹם בְּעִירְךָ? אָמַר לְפָנָיו: כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן שָׁלוֹם לְרַבּוֹ? אָמַר לוֹ: הָיָה לְךָ לְעׇזְרֵנִי, מִיָּד אָמַר לוֹ: ״וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ״.

3 שבת פתח ↗

4 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

לכאורה דבריו כאן ובח"א למנחות שהתגין הם השגות מרוחקות ממשה, ואין למשה רבינו שייכות אליהם, אינם עולים בקנה אחד עם דבריו בבאר הגולה באר הרביעי עב., שהביא שם את דברי הגמרא שבת פט. שאמרו שם: "בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות. אמר לו, משה, אין שלום בעירך "אין דרך ליתן שלום בעירך, במקומך" רש"י שם. אמר לפניו, כלום יש עבד שנותן שלום לרבו, אמר לו היה לך לעזרני "לומר תצלח מלאכתך" רש"י שם. מיד "בעליה אחרת" רש"י שם אמר לו במדבר יד, יז 'ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת'". וכתב על כך בבאר הגולה שם בזה"ל תחילת הדברים הובאו בהערה 11: "ואמר הוא יתברך 'אין שלום בעירך'. כלומר שאתה חושב שאין אל האדם שייכות אל פעל זה, כאשר פעל זה מתיחס אל השם יתברך, ואין האדם משותף עם השם יתברך. והשלום מורה על השתוף, ואין עבד נותן שלום לרבו, מפני כי אין לעבד שתוף עם רבו. ועל זה אמר מכל מקום 'היה לך לעזרני', לומר 'ועתה יגדל נא כח ה". כי אף שאין כאן שתוף אל השם יתברך שיאמר שלום, שזה מורה על שתוף, אבל מ"מ היה לך לעזרני, כי אין הפועל פועל רק כאשר יש כאן מקבל מוכן לקבל הפעל. ולכך היה לך לעזרני, כי יש עזר מצד המקבל כאשר הוא מוכן לקבל, ואם אין מקבל נמצא, לא יפעל הפועל התחלת הפעולה. הנה יש למקבל צירוף אל הפעל הזה. בפרט אל התגין, שהם התחלת התורה, ואי אפשר לתגין בפרט שיהיה בלא מקבל. כי התגין הוא דבר דק, והוא התחלת התורה, ואם אין כאן מקבל מוכן שהוא הנושא, אין כאן התחלה כמו זאת נמצא. אף כי היא רחוקה מן האדם התג, שהוא דבר דק ביותר, והיא התחלת התורה, מ"מ התחלת התורה בשביל האדם הוא המקבל, והוא יחשב נושא, ולכך האדם הוא עוזר אל התחלת התורה, והם התגין. ולפיכך היה למשה לומר 'ועתה יגדל נא כח וגו", במה שהוא המקבל, והוא נחשב נושא בפרט אל התגין הדקין, שהם צריכין נושא מקבל. ולכך משה הוא מצטרף גם אל הפועל, והוא מקבל מוכן, והוא אליו עזר. שאף על גב שאין העבד נותן שלום לרבו, מצד שאין שתוף וחבור בין האדון ובין העבד, מ"מ יש התחברות ושתוף ביניהם מצד הפעל הזה, ויש כאן עזר. כי כאשר יש נושא מוכן לקבל, דבר זה נקרא עזר, ואין זה השתתפות ממש. ולכך היה ראוי לומר למשה 'ועתה יגדל נא כח ה", כי הגדלת הכח בעולם הוא מצד המקבל, כאשר המקבל מוכן, אז הפועל יפעל, ואין צריך ביאור. וכאשר תבין דברים עמוקים תבין, כי דוקא הכתר מצד המקבלים, כי הכתר צריך לנושא, והרי הכתר הוא על האות, ויש לכתר נושא, הוא האות, ולפיכך צריך אל התגין נושא מוכן לקבל. ובדבר זה היה למשה לעזר, כי המקבל משתתף דוקא מה שהוא הנושא. כי התג לדקותו צריך שיהיה לו מקבל מוכן, ואם לא היה משה שהוא המקבל שיהיה מוכן, לא היה קושר כתר לאות. ולכך על זה אמר 'היה לך לעזרני', כמו שהתבאר". הרי שנתבאר שם שמשה שייך אל התגין, וכיצד דברים אלו מתיישבים עם דבריו כאן שאין למשה שייכות אל התגין. אמנם אין זה קשיא, כי מדובר כאן בשני סוגי השתתפות שונים; יש השתתפות מצד חבור והשגה, ויש השתתפות מצד נושא וקבלה. להשתתפות הראשונה אין למשה שייכות, וכפי שנתבאר כאן. אך להשתתפות השניה, לאמור שעליו יחול הגלוי של התגין כמקבל לפועל, לכך יש למשה שייכות, ורועמת היא הטענה "היה לך לעזרני". וכפי שכתב בבאר הגולה "כי כאשר יש נושא מוכן לקבל, דבר זה נקרא עזר, ואין זה השתתפות ממש". וזהו עומק דבריו כאן "שאף על גב שידע משה בהשגתו כי מאתו יתברך מתחייב ומסודר הדברים ההם שמורים עליהם התגין, מ"מ אל ידיעת הדברים ההם... לא היה למרע"ה שייכות אליהם בשלמות". מהו פשרו של חילוק זה. אלא הם הם הדברים שנתבארו מדבריו בבאר הגולה; השתתפות כמקבל ונושא היתה נהירה גם למשה רבינו. אך ההשתתפות של חבור וידיעה היתה נעלית מהשגת משה רבינו.

5 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

1 קושר כתרים - כגון הנך דאמרי' בפרק הבונה שבת דף קד. תגא דקו"ף לגבי רי"ש וכן שעטנ"ז ג"ץ שצריכין כל אות ג' זיונים כדאמרינן במנחות דף כט: ראש הזיי"ן נמתח לימין ולשמאל בגגו מעט וכן ראש השי"ן השמאלי וכן כל ראשי שבע אותיות הללו בכל מקום שהן:

2 אין שלום - אין דרך ליתן שלום:

3 בעירך - במקומך:

4 לעזרני - לומר תצלח מלאכתך:

5 מיד - בעליה אחרת אמר לו יגדל נא כח ה':

« רש"י על שבת פ״ט ע״א:ד׳ רש"י על שבת פ״ט ע״א:ו׳ »