רש"י על שבת פ״ח ב

1 דסגינן בשלימותא - התהלכנו עמו בתום לב כדרך העושים מאהבה וסמכנו עליו שאל יטעננו בדבר שלא נוכל לעמוד:

2 לבבתני - קרבתני:

3 בתחלה - בקבלה שקבלתם אחת הוא אצלם ולבסוף כשקיימתם שתים יש:

4 עלובה - חצופה דעולבנא לישנא דחוצפא היא והכי אמר במס' גיטין:

5 מזנה בתוך חופתה - כישראל כשעמדו בסיני ועשו העגל:

6 במסיבו - בחופתו:

7 ועדיין חביבותא היא גבן - אע"פ שהמקרא מספר בגנותנו הראה לנו לשון חבה מדלא כתיב הסריח:

8 נתן - עזב ריחו הטוב לאחרים:

9 הנעלבים ואינם עולבים - אחרים באין עליהם בחוצפה ולא הן על אחרים:

10 עושין מאהבת המקום ושמחים ביסורים - על עליבה הבאה עליהם:

11 צבא רב - כל האומות:

12 מה פטיש - מתחלק הסלע על ידו לכמה ניצוצות:

13 למיימינים - עסוקים בכל כחם וטרודים לדעת סודה כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר:

14 קושרים לו שני כתרים - לדבור שהיה בו ממש ונראה כדכתיב רואים את הקולות שמות כ׳:ט״ו:

15 אע"פ שמיצר ומימר לי דודי - בעגל שאמר הורד עדיך:

16 בין שדי ילין - אמר מיד לעשות לו משכן להיות מצומצמת שכינתו בין שני הבדים שנראי' במקדש ראשון כשני שדים דוחקין ובולטין בפרוכת שכנגד הפתח:

17 עין גדי - עון עגל שהוא מין בהמה לשון אחר לשון עכו"ם העורכים לגד שלחן ישעיהו ס״ה:י״א:

18 שכרמתי - שאספתי להתאוות אלהות הרבה כדכתיב אלה אלהיך ישראל שמות ל״ב:ד׳:

19 שכורמים עליו - שמאספין עליו את הבגדים והוא דף ארוכה ומנוקבת נקבים הרבה ומניח המוגמר תחתיה והכלים מתגמרין מדרך הנקבים לישנא דמיכנש גרסינן:

20 מעביר ראשון - לגן עדן:

21 מור עובר - על שהעבירן:

22 גשם נדבות - גבי מתן תורה כתיב בספר תהלים:

23 י"ב מיל - זו היא מדת מחניהם והיו הקרובים לדיבור חוזרין מפחד הקול עד קצה המחנה:

24 מדדין אותן - מסייעין אותן להתקרב מעט מעט שהיו חלשים כאשה המדדה את בנה בתחלת הילוכו:

25 ידודון - משמע הם עצמם ידודון:

26 ידדון - מדדין אחרים:

27 תתקע"ד דורות - באלפים שנה שקדמה תורה לעולם היו עתידין דורות הללו להבראות שנאמר תהילים ק״ה:ח׳ דבר צוה לאלף דור וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים בלא תורה כל כך והעבירן ולא בראן ונתנה לכ"ו דורות הרי שחסרו תתקע"ד מאלף:

28 מה אדיר שמך - אדיר הוא הרבה בארץ ואין ראוי לך ליתן הודך שם כי אם על השמים:

29 פירש שדי מזיו - נוטריקון של פרשז: