רש"י על שבת פ״ח א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת פ״ח ע״א:ז׳ רש"י על שבת פ״ח ע״א:ט׳ »

1 שבת פתח ↗

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּימוּ יִשְׂרָאֵל ״נַעֲשֶׂה״ לְ״נִשְׁמָע״ יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶן: מִי גִּלָּה לְבָנַי רָז זֶה שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ? דִּכְתִיב: ״בָּרְכוּ ה׳ מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ״ — בְּרֵישָׁא ״עֹשֵׂי״, וַהֲדַר ״לִשְׁמֹעַ״. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב ״כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר וְגוֹ׳״ — לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְתַפּוּחַ, לוֹמַר לָךְ: מָה תַּפּוּחַ זֶה פִּרְיוֹ קוֹדֶם לְעָלָיו, אַף יִשְׂרָאֵל הִקְדִּימוּ ״נַעֲשֶׂה״ לְ״נִשְׁמָע״.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

116 הובא בהערה 114. ואמרו חכמים שבת פח. "מאי דכתיב שיה"ש ב, ג 'כתפוח בעצי היער וגו'', למה נמשלו ישראל לתפוח, לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו "כך דרכו, וחלוק משאר אילנות, חנטת פריו קודם לעליו" רש"י שם אף ישראל הקדימו 'נעשה' ל'נשמע' שמות כד, ז". ובתפארת ישראל פכ"ט תלט: כתב: "בשאר האילנות העלים קודמים. וזה מפני כי העלין קלים ליציאה, והפרי אינו קל להוציא, ולפיכך העלין קודמים. אבל התפוח יש בו כח הוצאה ביותר, ולכך מוציא פריו קודם, כמו שראוי אל דבר שהוא עיקר, ואחר כך הטפל, שהם עליו, שהם שומרי הפרי, ודבר זה ראוי להבין. ודבר זה נרמז במה שאמר הכתוב שיה"ש ח, ה 'תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שם חבלה ילדתך', וכבר התבאר דבר זה בחבור גבורות ה' בביאור רחב". וראה שם הערה 40. ועוד אמרו חכמים ב"ב קמג: "'ובני דן חושים' בראשית מו, כג... שהיו מרובין כחושים של קנה "שגדלים הרבה ביחד" רשב"ם שם". ובח"א שם ג, קכח. כתב: "דבר זה יש לך להבין מפני כי שמו נקרא 'דן', ולכן תמצא בדן מה שלא היה לדן רק בן אחד, ונתרבו בניו בפעם אחד, ולא נתרבו מעט מעט כמו שהיה אצל אחרים, רק נתרבו בפעם אחד. לכך אמרו שהיו בניו כחושים של קנה, שהרבוי בא ביחד, כי מדתו הוא הדין, ומזה תמצא יוצא הרבוי בפעם אחד. ובארנו זה במסכת סוטה יא: אצל רבוי ישראל אצל 'תחת התפוח עוררתיך'... כי כל זה מצד מדת הדין שהיתה בישראל, עד שעבדו בהם בפרך. ונאמר שמות א, יב 'כאשר יענו כן יפרוץ וגו''. ולפיכך בני דן, שנקרא 'דן' על שם הדין, כדמוכח בפ"ק דפסחים ד. האי דאמר 'דון דינא' אמרי מדן קאתי, שתראה מזה כי היה דן מיוחד לדין. ולפיכך היו לו בנים כחושים של קנה, ודי בזה למבין דברי חכמה". הרי רבוי בני ישראל במצרים הוא כרבוי בניו של דן ראה להלן פס"ט הערה 97.

8 עושי דברו לשמוע - מוכנין לעשות קודם שישמעו ולא כדרך שאר עבדים ששומעים תחילה את הדבר לידע אם יכולין לקבלן עליהם אם לאו:

9 פריו קודם לעליו - כך דרכו וחלוק משאר אילנות חנטת פירותיו קודם לעליו:

« רש"י על שבת פ״ח ע״א:ז׳ רש"י על שבת פ״ח ע״א:ט׳ »