רש"י על שבת פ״ח א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת פ״ח ע״א:ד׳ רש"י על שבת פ״ח ע״א:ו׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נצח ישראל פתח ↗

168 תחת ההר ממש רש"י שבת פח..

2 שבת פתח ↗

״וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר״, אָמַר רַב אַבְדִּימִי בַּר חָמָא בַּר חַסָּא: מְלַמֵּד שֶׁכָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר כְּגִיגִית, וְאָמַר לָהֶם: אִם אַתֶּם מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה מוּטָב, וְאִם לָאו — שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: מִכָּאן מוֹדָעָא רַבָּה לְאוֹרָיְיתָא. אָמַר רָבָא: אַף עַל פִּי כֵן הֲדוּר קַבְּלוּהָ בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, דִּכְתִיב: ״קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים״ — קִיְּימוּ מַה שֶּׁקִּיבְּלוּ כְּבָר.

3 איש לשבטו; שופטים פתח ↗

הערך השני שנחשף במלוא עצמתו הוא ערכו של הרצון. סוד גלוי הוא שהקב"ה כפה עלינו הר כגיגית, כדי שנקבל את התורה13שבת פח., הוא אמנם חיכה להסכמתנו ותלה את קיום כל המציאות בהבעת הרצון שלנו. תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית, שאם לא יקבלו ישראל את התורה בששי בסיון, יחזור העולם כולו לתוהו ובוהו. אבל קשה לקבוע, שגם ההסכמה הכללית "נעשה ונשמע"14שמות כד ז., שנאמרה על ידי כל ישראל באותה שעה, ביטאה רצון חופשי. מה תאמר כשהר כפוי עליך וגורל כל המציאות תלוי במוצא פיך? לכן אמרו חכמים "מכאן מודעה רבא לאורייתא" "שאם יזמינכם לדין למה לא קימתם מה שקיבלתם עליכם יש להם תשובה שקיבלוה באונס"15שבת פח. ורש"י שם.. גם ההסכמה הציבורית, שהובעה מתוך רצון בסוף ימי יהושע, היתה מוגבלת16יהושע כד טז. - "ומה שכרת עמהם ברית יהושע, לעבוד את ה', התם לא קיבלו אלא שלא לעבוד עבודה-זרה כדכתיב 'חלילה לנו מעזוב את ה'' וכן משמע כוליה עניינא"17תוספות שבת פח..

4 שבת פתח ↗

4 נצח ישראל פתח ↗

וקאמר שבת פח. דאף על פי כן 'הדור קבלוה בימי אחשורוש'. ופירש רש"י שם בשביל אהבת הנס קבלו התורה. וגם בזה לא נחה דעת האדם, שקודם לכן לא היה רוצים בתורה, ודבר זה אין ראוי. אבל הפירוש הוא, שכאשר קבלו עליהם מצוה זאת מעצמם, היא קריאת מגילה, שלא היו מוכרחים למצוה זאת, ובקבלת מצוה זאת קבלו כל התורה. שזאת המצוה היא כמו תוספת למצות, ואם קבלו המצוה הזאת - שהיא כמו תוספת - כל שכן קבלת מצות, שהם אינם כמו תוספת. לפיכך בימי אחשורוש קבלו כל התורה, ולא היה שם אונס והכרח, ופירוש זה נכון. נמצא כי החבור הזה לישראל הכרחי, ואיך יהיה בטול לדבר זה כלל:

5 תחתית ההר - תחת ההר ממש:

6 גיגית - קובא שמטילין בה שכר:

7 מודעא רבה - שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם יש להם תשובה שקבלוה באונס:

8 בימי אחשורוש - מאהבת הנס שנעשה להם:

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרוש על התורה פתח ↗

15 לשון המאמר שבת פח. הוא "שמות יט, יז 'ויתיצבו בתחתית ההר' "תחת ההר ממש" רש"י שם, אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא, מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית "קובא שמטילין בה שכר" רש"י שם, ואמר להם; אם אתם מקבלים התורה, מוטב. ואם לאו, שם תהא קבורתכם".

4 צפנת פענח פתח ↗

ולדברינו הנ"ל אתי שפיר, דנודע כי התורה נק' ימין, כמו שאמר הכתוב דברים לג, ב מימינו אש דת למו, גם אורה היא בחינת חסד כנ"ל. ואורות י"ט הוא מן בינה אשר דינין מתערין מינה זח"ג רסב:, והוא מהשמאל, לכך יום טוב גימטריא ס"ג עם יו"ד אותיות. ובחינת מילה, כי ע' אורות חסדים גימטריא מ"ל ממתיק ע' אורות גבורות, כנודע ומבואר בכתבים. והכוונה, דאמרו בש"ס בשבת פרק ט' פח. ויתיצבו בתחתית ההר שמות יט, יז, מלמד שכפה עליהם הר כגיגית וכו', מכאן מודעא רבא לאורייתא, אמר רב אף על פי כן הדר קבלוהו בימי אחשורוש שנאמר אסתר ט, כז קימו וקבלו היהודים, קימו מה שקבלו כבר וכו', יעו"ש. הרי שמצאו חסד בתוך הדין של המן, שעל ידי זה קבלו את התורה ברצון על ידי אהבת הנס כפירוש רש"י שם ד"ה בימי, ונמתק הדין מהגבורות על ידי החסדים ונעשה באמת חסד.

« רש"י על שבת פ״ח ע״א:ד׳ רש"י על שבת פ״ח ע״א:ו׳ »