רש"י על שבת פ״ד ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת פ״ד ע״ב:א׳ רש"י על שבת פ״ד ע״ב:ג׳ »

1 שבת פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ: רַחֲמָנָא לִיצְלַן מֵהַאי דַּעְתָּא: אַדְּרַבָּה, רַחֲמָנָא לִיצְלַן מִדַּעְתָּא דִידָךְ. וְטַעְמָא מַאי — תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי. כְּתִיב: ״וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ״, וּכְתִיב: ״וְכׇל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא״. הָא כֵּיצַד? יֵשׁ בְּמִינוֹ, אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ טׇהֳרָה בְּמִקְוֶה. אֵין בְּמִינוֹ, מַקִּישׁ מִשְׁכָּבוֹ לוֹ.

2 חכמת שלמה פתח ↗

בד"ה וטעמא מאי כו' אע"ג דבדידיה ליכא מיטמא נימא הואיל כו' כצ"ל:

3 חכמת שלמה פתח ↗

בד"ה כתיב במשכבו מקיש משכבו לו כצ"ל והס"ד:

4 חכמת שלמה פתח ↗

בד"ה וכתיב וכל כו' משכבו והוא ס"ד וכתיב וכל כלי פתוח כו' כצ"ל והד"א:

1 רחמנא ליצלן מהאי דעתא - דכיון דלדידיה ליכא טהרה במקוה לא שאני מכלי חרס:

2 וטעמא מאי - היכא כתיבא דמשום דאיכא במינו אע"ג דבדידיה ליכא מיטמא נימא הואיל ואקשיתיה לזב עצמו בעי דתיהוי ליה טהרה לדידיה:

3 כתיב משכבו - מקיש משכבו לו:

4 וכתיב וכל המשכב - אע"ג דלא דמי לזב דהא לא כתיב משכבו:

« רש"י על שבת פ״ד ע״ב:א׳ רש"י על שבת פ״ד ע״ב:ג׳ »