רש"י על שבת פ״ג ב:א׳

1 כרעו הן - ונשאו הן את הזב:

2 טהורין - דתנן כל שהזב נישא עליו טהור חוץ מן הראוי למשכב ומושב האדם אבל כל שאר כלים ואוכלים אין מיטמאין מחמת משכב ומושב כדתניא לעיל שבת דף נט. מי שמיוחד לישיבה יצא זה שאומרים עמוד ונעשה מלאכתנו ולמהוי אפילו ראשון לטומאה מחמת משא הזב נמי לא דכי כתיב משא הזב באדם כתיב והנושא אותם וגו' והא דאמר לעיל נכרי ונכרית וע"ז שהסיטום אחרים טמאים באדם קאמרינן:

3 כל הטמאו' המסיטות - אחרים כגון בכף מאזנים או אדם טמא מת שהסיט את חברו טהורין:

4 שלא מצינו לו - בשאר טומאות שבתורה אלא בזב:

5 וכל דדמי ליה - דאתי מריבויא דזב וע"ז מנדה גמרי דהיינו זב: