רש"י על שבת פ״א ב:ד׳

4 משום סכנה - שלא ינתק בו שיני הכרכשא שהיא תלויה בהן:

5 משום כשפים - כדלקמן בשמעתין:

6 השרת נימין - שמשיר את השיער מפני שהוא חדוד:

7 דבר שאין מתכוין הוא - ושמעינן ליה לר' יוחנן דאמר דבר שאינו מתכוין מותר לקמן בשמעתין:

8 לא מיבעיא בחול - שאין איסור טלטול בצרורות דאסור לקנח בחרס משום כשפים שהרי יכול לקנח בצרור:

9 אבל בשבת הואיל ואיכא תורת כלי עליו - לחתות בו אור או לחשוף מים מגבא אימא שפיר דמי דמוטב שיקנח בו מלטלטל צרור:

10 קמ"ל - דלא אי משום סכנה אי משום כשפים: