רש"י על שבת ע״ז ב

1 גראינין - מתניתין דפרקין דלעיל חוץ מקליפתן וגרעיניהן:

2 ונגרע - והגרעינין זורקין ונגרעין מתוך האוכל:

3 אוממות - גבי גחלים מייתינן ליה בכיצד צולין גחלים יכול עוממות ת"ל אש אי אש יכול שלהבת כו':

4 עממוהו - לא החשיכו מראיתו להיות הם נאים ממנו:

5 מאמצין - לקמן גבי עינים של מת בפ' שואל שבת דף קנא::

6 במשיפה של קילור - שרגילין לשופו בחלב של אשה:

7 כדי לשוף במים - לשני עינים:

8 כדי שיפה או כדי אחיזה ושיפה - מה שנדבק באצבעותיו לבד מה שנותן בעיניו:

9 אפומא דכולה כתית - וכל מכה קרויה פה:

10 מורשא קמא - עליון של מכה:

11 שבלול - לימצ"א:

12 לכתית - מניחה לכתית עליו:

13 זבוב לצירעה - למי שעקצו צירעה כותש זבוב ומניחה עליו:

14 לחפפית - מין שחין:

15 סממית - אייראניא"ה בלע"ז:

16 לעקרב - עקיצת עקרב כותש סממית ומניחה עליו:

17 ושייף - ומושח:

18 מפגיע - חיה קטנה וקולה גדול ושומע וירא שתהא בריה גדולה ובורח:

19 יתוש - נכנס לפיל בחוטמו וכן סממית לעקרב נכנס לו באזנו:

20 סנונית - ארונדייל"א נכנסת תחת כנפי הנשר ומעכבו מפרישת כנפיו:

21 כילבית - שרץ קטן ונכנס לדג גדול באזנו:

22 המבליג שוד על עז - המחזיק שדוד על הגבור:

23 כל חללי עלמא - פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם:

24 מסגיין בריש עדרא - מהלכות בראש העדר:

25 ברישא חשוכא - סתם עזים שחורות סתם רחלות לבנות:

26 מכסיין - בזנב:

27 והני מגליין - העזים אין להם אליה:

28 הני דמכסינן מינייהו - רחלים שאנחנו מתכסין מצמרן גם הן מכוסות:

29 דאכלה כיסי - קוצים לפיכך זנבו קצר כדי שלא ידבקו בה הקוצים:

30 ובעי לכרכושי בקי - להבריח היתושין:

31 קמצא - ארבה ול"נ קמצא נמלה:

32 חילפי - ערבה:

33 ואי קשיא נדיא ומתעוורא - ואם היתה קשה תנוד ותעקר כשתכה בעצים:

34 ומתעוורא - יסתמו עיניה שמראות עיניה תלויה בה כדשמואל:

35 תימרא דתרנגולא מידליא לעילא - ריס של עין התחתון כשעוצם עיניו עולה למעלה מן העליון ובשאר כל בריה העליון שוכב על התחתון:

36 משום דדייר אדפי - שעולה בלילות על הקרשים והקורות צריך שיעלה התחתון על העליון מפני העשן שלא יכנס בעיניו:

37 מתכוליתא - דבר שמטבילין בו כגון כותח או שאר ליפתן:

38 מתי תכלה דא - לכשיכלה מה נאכל ול"נ מתי תכלה דא לפי שאינו כלה עד זמן ארוך שאינו נאכל אלא מעט מעט:

39 ביתא בא ואיתיב - שדרך לישב בבית:

40 בקתא - בית צר וקטן:

41 בי עקתא - בית צר:

42 כופתא - מכתשת ל"א מדה לחטין ול"נ כמין גולם עץ עשוי לישיבה כמו כופת שאור שיחדה לישיבה דתניא בפסחים דף מה::

43 כוף תיב - כפוף אותו ושב עליו:

44 לבני לבני בני - מתקיים לדורות הרבה:

45 הוצא - גדר קוצים או לולבים:

46 חציצה - אינו דבר קיימא אלא חציצה בעלמא:

47 כוזא - כלי חרס קטן:

48 כזה - כלומר דבר מועט וקל כמו זהו מהו חשוב למלאותו לי מיינך במתנה:

49 שוטיתא - בד של הדס שמרקדין בו לפני כלה:

50 שטותא - נראה המרקד כשוטה:

51 משיכלא - ספל גדול שהכל רוחצים ידיהם ורגליהם ממנו:

52 משו כולא - רוחץ את הכל:

53 משכילתא - ספל קטן ונאה:

54 משיא כלתא - מיוחד לחשובים כמו כלה ואשה חשובה לרחוץ ממנו:

55 אסיתא - מורטיי"ר:

56 חסירתא - שחסר החקיקה מבפנים:

57 בוכנא - עלי שכותשין בו:

58 לבושא - חלוק עליון שקורין שרוק:

59 לא בושה - למנוע הבושה שמכסה כל החלוקים התחתונים הקרועים ורעים:

60 כגולם - שאין לו חיתוך אברים:

61 גולתא - מקטורין נאה:

62 גלי ותיב - כשהוא יושב מגלה עצמו שלא ישב עליו שלא ילכלכנו ולא ישופנו בקרקע וישיר שערו ויקרע ויבלה:

63 בור זינקא - בור שיבשו מימיו קורין כן:

64 נקי - חסר מימיו:

65 סודרא - דרך תלמידי חכמים לעטוף סודר:

66 אפדנא - טרקלין של מלכים:

67 אפתחא - אל פתח זה יבאו הכל אם למשפט אם לשרת המלך:

68 אבר קטן - אחד מפרקי אצבע קטנה:

69 דגדול - של אדם גדול והאי קטן אאבר קאי אי נמי אבר גדול של קטן והאי קטן אגברא קאי ולא אאבר:

70 לא אבר קטן - וקטן אכולא מילתא קאי אבר קטן של גוף קטן:

71 דרבי שמעון כו' - והכי קאמר כדי לסוך בו אבר קטן וקטן יהא הגוף בן יומו ורבי נתן סבר חד קטן אמרינן או האבר או הגוף אבל תרי קוטני לא:

72 ה"ג דכולי עלמא אבר קטן של קטן בן יומו לא: