רש"י על שבת ע״ג א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ע״ג ע״א:ב׳ רש"י על שבת ע״ג ע״א:ד׳ »

1 שבת פתח ↗

וּצְרִיכָא: דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא, בְּהַהִיא קָאָמַר רָבָא — דְּהָא לָא קָמִיכַּוֵּין לַחֲתִיכָה דְאִיסּוּרָא. אֲבָל נִתְכַּוֵּון לִזְרוֹק שְׁתַּיִם וְזָרַק אַרְבַּע, דְּאַרְבַּע בְּלָא תַּרְתֵּי לָא מִיזְדַּרְקִי לֵיהּ, אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְאַבָּיֵי. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רָבָא — דְּהָא לָא קָמִיכַּוֵּין לִזְרִיקָה דְאַרְבַּע, אֲבָל כְּסָבוּר רְשׁוּת הַיָּחִיד וְנִמְצָא רְשׁוּת הָרַבִּים, דְּמִכַּוֵּין לִזְרִיקָה דְאַרְבַּע — אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְאַבָּיֵי, צְרִיכָא.

2 שבת פתח ↗

3 חידושי חתם סופר על שבת פתח ↗

נתכוין לכתוב ח' וכתב ב' זיינין. עי' תוס' מאי דמייתי מנתכוין לזרוק ב' וזרק ד' אין הדמיון מזריקה דהתם אין שם זריקה בפחות מארבע אמות כפי' רש"י לעיל ע"ג ע"א ד"ה דלא איכוין וכו' אך ראיתם מסוגי' דהתם דמסיק דרבא פוטר בטעה בשיעורין וא"ש. ומהרש"א הק' דלמא שאני הכא שעכ"פ לא נתכוין לכתוב ב' זיינין מש"ה הוה פטור אבל אי נתכוין לז' א' וכ' ב' חייב. וי"ל א"כ לאביי דמחייב בנתכוין לזרוק ב' וזרק ד' ה"ה או מכ"ש בנתכוין לכתוב חי"ת ועלתה בידו ב' זיינין ותיקשי לי' מתני' דפוטר בכי האי גוני וקשה ממ"נ או לרבא או לאביי:

4 שבת פתח ↗

1 וצריכא - לאיפלוגי בכולהו אף על גב דדמי להדדי:

2 דארבע בלא תרתי לא מזדריק - וזה שנתכוין לשתים וזרק ארבע נעשית מחשבתו דהא יש בכלל ד' שתים הלכך לאו מתעסק הוא:

3 דלא איכוין לזריקה דארבע - ובציר מהני לא שם זריקה עלה:

4 אבל כסבור רה"י הוא וכו' - דנתכוין לזריקה גמורה:

« רש"י על שבת ע״ג ע״א:ב׳ רש"י על שבת ע״ג ע״א:ד׳ »