רש"י על שבת ס״ז ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ס״ז ע״ב:ב׳ רש"י על שבת ס״ז ע״ב:ד׳ »

1 שבת פתח ↗

״דּוּנוּ דַּנַּי״ — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין ״דָּן״ אֶלָּא לְשׁוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן וְאָמְרוּ חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן״.

2 תוספתא כפשוטה על שבת פתח ↗

4. על שם דן ע"ז וכו'. עיין רש"י ס"ז ב' ובמהרש"א שם ומ"ש בתכ"מ.

1 דוני דני - התחזקו חביותי:

2 דן - אינו חק האמורי אלא ע"ז ממש וחייב משום קורא בשם עבודת גלולים:

2 ברית משה פתח ↗

וממילא לפי הנ"ל י"ל בכוונת רבינו כך דמ"ש ובענין זה כוונתו בענין דברים שהם אסורים משום ניחוש, קצת כלומר יש קצת מהם, הא דמפרש בפ' במה אשה כלומר הא דמפרש בפ' במה אשה כולם הם משום ניחוש אלא משו"ה כתב מלת קצת הגמ' דבלאו הני דגמרא דשבת איכא טובא ולא קאי מלת קצת על הגמ' דשבת דנאמר דקצת דברים מגמ' דשבת אלא מלת קצת פירושו דמכל הדברים שאית בהו משום ניחוש קצת מהם מפורש בשבת, ועל מ"ש התוספתא דשבת הנ"ל אי זהו מנחש כו' י"ל דה"ק אי זהו מנחש שאינו מדרכי האמורי דעד כאן דיברה ממנחש שהוא מדרכי האמורי וממילא ל"ק קושיתינו הנ"ל מהתוספתא כמובן, ואם כנים דברינו אלה אז באמת על רבינו והרמב"ם ל"ק מידי אבל על הב"י הי' קשה שכ' ביו"ד סס"י קע"ח דכל השאר דברים שלא הביא הגמ' דשבת השנויי' בתוספתא דשבת שהם אסורים משום דרכי האמורי דלא כהלכתא מדשתיק תלמודא מיניהו ובזה מתרץ את העולם שנכשלים בהרבה דברים השנויים בתוספתא זו אבל לפי מה שכתבנו באמת ליכא הוכחה מגמ' דשבת שהם דלא כהלכת' והא דשתיק הגמרא מהם י"ל כיון דלא דיבר הגמ' אלא מהני שאסורים משום ניחוש כהנ"ל ומשום שלא יהא קשה מדברינו על הב"י ע"כ לא כתבנו את תירוצינו אלא בדרך אפשר אבל עכשיו ראיתי שהב"י ל"כ אלא בלשון שמא וא"כ י"ל דהב"י כתב ליישב את העולם לפום שי' רש"י דסובר דבהני דברים דמנה הגמ' דשבת איכא גם מהדברי' שאסורים משום בחוקותיהם לא תלכו כמו שנראה ממ"ש רש"י בד"ה דן וז"ל אינו חק האמורי מכלל דלרבנן מחק האמורי הוא עי"ש ותבין אבל אנן שכתבנו את פשטינו אליבא דרבינו והרמב"ם באמת י"ל דגם הב"י מודה לזה ודו"ק:

« רש"י על שבת ס״ז ע״ב:ב׳ רש"י על שבת ס״ז ע״ב:ד׳ »