רש"י על שבת ס״ז א

1 לאשתא תילתא - שחפת שלישית שבאה מג' ימים לג' ימים:

2 סילוי - ענבים קטנים:

3 ושבעה ציבי - קסמים:

4 כשורי - קורות:

5 ושבעה סיכי - יתידות קייבל"ש בלע"ז:

6 משבעה גשורי - גשרים:

7 ז' סינרי - צנור הדלת חור האסקופה שציר הדלת סובב בו:

8 כופרי - זפת שזופתין הספינות:

9 ארבי - ספינות:

10 ושבעה בוני כמוני - גרעיני כמון ל"א בוני כמון גרסי' מלא אגרוף:

11 ושבעה ביני מדיקנא דכלבא סבא - שבעה נימי מזקן כלב זקן:

12 אשתא צמירתא - חולי שמחממת וקודחת את הגוף:

13 וורדיני - סנה:

14 ליחרוק - אישקרני"ר כמו דמיבלע חירקייהו דאלו טריפות חולין דף נמ:: ויאמר משה משום סיפיה מדוע לא יבער הסנה:

15 ויאמר משה - משום סיפיה מדוע לא יבער הסנה:

16 כי סר - שיסור החולי:

17 אל תקרב הלום - שלא יקרב זה החולי אלי:

18 ליתתיה ולפסקיה - סמוך לקרקע ליתתיה ישפיל:

19 דמייכת - שאתה שפילה:

20 דחמיתא אשתא - שראית האש:

21 לסימטא - שחין קרו"ג בלע"ז:

22 בזבזיה מסמסייה כסכסייה - שמות המלאכים על שם שקורעים וממסמסים ומכסכסים אותו בז לשון בזעא:

23 מארעא דסדום - כך הוא הלחש ולא מסדום באו:

24 בזך בזיך - אין לו משמעות אלא כך הוא הלחש:

25 עיניך ביך - מראיך ביך שלא תאדים יותר:

26 אתריך ביך - שלא תרחיב:

27 כקלוט - שנקלט זרעו בשרירי בטנו שלא יוליד:

28 לכיפה - אונפול"ש אבעבועות כך לשון רבי יצחק ברבי מנחם נ"ע ולשון רבותי לכיפה למי שכופהו שד:

29 לימא הכי - לחש בעלמא הוא:

30 הוית דפקיק דפקיק הוית - לחש הוא:

31 ליט תבר ומשומת - מקולל ונשבר ומשומת יהא שד זה ששמו בר טיט בר טינא:

32 לשידא דבית הכסא - אם הזיק לימא לחש זה:

33 אקרקפי דארי - בראש הארי זכר:

34 ואאוסי דגורייתא - ובחוטם לביאה נקבה:

35 אשכחתא לשידאי בר שריקאי פנדאי - כך שמו:

36 במישרא דכרתי חבטיה - בערוגת כרשין הפלתיו:

37 בלועא דחמרא חטרתיה - בלחי החמור הלקיתיו:

38 מאן תנא - דקתני וכל אדם ואפילו עני שבישראל:

39 רבי שמעון - בפרק שמונה שרצים:

40 בני מלכים - הלכך לעני נמי חזיא ולא גנותא דידיה דליתחזיא כיוהרא ושליף אי נמי דמגו דחידוש הוא שליף ומחוי:

41 באריג בכסותו - דלא שליף ליה ומחוי:

42 מתני' דרכי האמורי - ניחוש הוא וכתיב ובחוקותיהם לא תלכו ויקרא י״ח:ג׳:

43 גמ' לשיחלא - לכאב האוזן ותולין באזנו:

44 לשינתא - יש שעשאו כדי שיישן ויש כדי שלא יישן:

45 דחייא - של שן שועל חי:

46 לזירפא - נפח מכה דכל פרזלא זריף והאי מסי לזירפא:

47 שיש בו משום רפואה - שנראית רפואתו כגון שתיית כוס ותחבושת מכה ופרכינן הא אין בו כו' כגון לחש שאין ניכר שיהא מרפא יש בו משום דרכי האמורי בתמיה:

48 דליכחוש חיליה - שעל ידי שהוא שמן וכחו רב פירותיו נושרין:

49 דליחזיוה אינשי - ולסימנא עבדי ליה לאודעי דמשיר פירותיו:

50 טמא טמא - הוא עצמו אומר טמא רחקו מעלי:

51 כובסי - אשכול תמרים וסימן הוא שמשיר פירותיו:

52 בפרק אמוראי - בפרק אחד ששנוי בתוספתא דמסכת שבת בהלכות דרכי האמורי:

53 א"ל - רבי חייא לתנא:

54 כולהו אית בהו - כל השנויות שם אל תטעה לומר באחד מהן אין בו משום דרכי האמורי אלא בכולן אתה שונה יש בו לבר מהני ב' אלו שאפרש לך:

55 מי שיש לו עצם וכו' - ולחש דנעצתה כמחט אלו ב' לבדם אין בהם:

56 חד חד נחית - לחש הוא:

57 לאדרא - עצם של דג שישב לאדם בושט:

58 שייא שייא - לחש הוא רד רד: