רש"י על שבת נ״ד ב:כ׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת נ״ד ע״ב:י״ז רש"י על שבת נ״ה ע״א:א׳ »

1 מהר"ם פתח ↗

רש"י בד"ה מתנו בכולי סדר דמועד כו' ארבעתן יחד חלופי ר' יוחנן יש מחליפין ר"י וכו' כצ"ל ומלשון רש"י משמע שהוא מפרש מתני בכולי סדר דמועד וכו' פירוש דכל האי זוגא ארבעתן יחד הוי מתנו כל סדר מועד והדר קאמר שיש מחליפין ר' יוחנן ומעיילים רבי יונתן:

2 שבת פתח ↗

רַב וְרַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַב חֲבִיבָא מַתְנוּ: בְּכוּלֵּיהּ דְּסֵדֶר מוֹעֵד כָּל כִּי הַאי זוּגָא חַלּוֹפֵי רַבִּי יוֹחָנָן וּמְעַיֵּיל רַבִּי יוֹנָתָן. כׇּל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לִמְחוֹת לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְלֹא מִיחָה — נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ — נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ. בְּכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ — נִתְפָּס עַל כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ.

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

1124 שאמרו שם בגמרא שבת נד: "כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו, ולא מיחה, נתפס על אנשי ביתו "נענש על עבירות שבידן" רש"י שם. באנשי עירו, נתפס על אנשי עירו. בכל העולם כולו, נתפס על כל העולם כולו "בכל ישראל, כגון מלך ונשיא, שאפשר לו למחות, שיראין מפניו ומקיימין דבריו" רש"י שם. אמר רב פפא והני דבי ריש גלותא, נתפסו על כולי עלמא". והביא כאן רק את הדוגמה האחרונה שהוזכרה בגמרא, כי כוונתו להורות כמה יש לאדם להתרחק מהשררה והרבנות, וזה לא שייך אלא לדוגמה האחרונה שבגמרא. ובנתיב התוכחה פ"ב ב, קצד. כתב על כך: "פירוש כל ישראל ערבים זה בזה בשביל שהם עם אחד. מה שלא תמצא בשום אומה, שאינם עם אחד כמו שהם ישראל. ודומים לאדם אחד, שאם יש מכה באחד מאבריו, שכולם מרגישים, בעבור שהם גוף אחד. וכן כאשר אחד מישראל עובר עבירה, מרגישין בחטא זה כל ישראל, שהם כמו אדם אחד, כי הם עם אחד. וכאשר יש בידו למחות, אז נתפס על כל הדור, שאז הוא דומה לאבר הראש, כמו הלב, ואם אין אותו האבר פועל פעולתו, והוא יוצא ממה שנברא לתת קיום אל שאר איברים, הרי כל המכשול תלוי בו, במה שנברא אותו אבר לקיום הכל. ולפיכך כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נתפס על עון אותו איש, כיון שיש בידו למחות. שכן סידר הש"י שיהיה מקיים הכל, וכאשר אינו עושה - מקלקל הכל. וכמו שתמצא באדם ג"כ, כי לפעמים מקבל אבר אחד קלקול, ודבר זה גורם מכה וכאב לאבר הראשי, וזה מבואר". ויש להעיר, שביאר שם שזהו דין מיוחד לישראל, ולא נמצא דין זה אצל האומות, אך בגו"א בראשית פי"ט אות י כתב כתב שדין זה היה נוהג אצל אנשי סדום. ויל"ע בזה.

4 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

20 מתנו בכולי סדר מועד כל כי האי זוגא - ארבעתן יחד:

21 חלופי ר' יוחנן - יש מחליפין ר' יוחנן ומעיילי ר' יונתן:

22 נתפש - נענש על עבירות שבידן:

23 בכל העולם כולו - בכל ישראל כגון מלך ונשיא שאפשר לו למחות שיראין מפניו ומקיימין דבריו:

« רש"י על שבת נ״ד ע״ב:י״ז רש"י על שבת נ״ה ע״א:א׳ »