רש"י על שבת נ׳ א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת נ׳ ע״א:ט׳ רש"י על שבת נ׳ ע״א:י״א »

1 שבת פתח ↗

וּמַאן תְּנָא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל — רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקִיבָא. דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: פַּעַם אַחַת הָלַךְ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקִיבָא לְמָקוֹם אֶחָד, וּמָצָא חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל שֶׁגְּדָרוּם לְשׁוּם עֵצִים, וְאָמַר לָהֶם לְתַלְמִידָיו: צְאוּ וְחַשְּׁבוּ כְּדֵי שֶׁנֵּשֵׁב עֲלֵיהֶן לְמָחָר. וְלָא יָדַעְנָא אִי בֵּית הַמִּשְׁתֶּה הֲוָה, אִי בֵּית הָאֵבֶל הֲוָה.

2 שערי תורת בבל פתח ↗

נ ע"א רש"י ד"ה ולא ידענא זעירי קאמר לה.—הטעם שלא פי' רש"י על רב דימי או ר' חנינא הוא משום דלקמן קכה ב איתא דכי אתא רב דימי א"ר חנינא פעם אחת הלך רבי למקום אחד ומצא נדבך של אבנים ואמר לתלמידיו צאו וחשבו כדי שנשב עליהן למחר ע"כ. ומזה משמע דלרב דימי ולר' חנינא מותר במחשבה אפי' בלא בית המשתה ובית האבל ומ"מ אין זה הכרח.

10 ומאן תנא - דלעיל דאמר צריך לקשור ופליג אדרבן שמעון:

11 ולא ידענא - זעירי קאמר לה:

« רש"י על שבת נ׳ ע״א:ט׳ רש"י על שבת נ׳ ע״א:י״א »