רש"י על שבת מ״ט ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת מ״ט ע״ב:ו׳ רש"י על שבת מ״ט ע״ב:ח׳ »

1 מהר"ם על שבת פתח ↗

ברש"י ד"ה כנגד עבודות המשכן וכו' ופרשת שבת נסמכה וכו' כצ"ל:

2 שבת פתח ↗

אָמַר לְהוּ רַבִּי חֲנִינָא בַּר חָמָא: כְּנֶגֶד עֲבוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן. אֲמַר לְהוּ רַבִּי יוֹנָתָן בְּרַבִּי אֶלְעָזָר, כָּךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן לָקוֹנְיָא: כְּנֶגֶד ״מְלָאכָה״ ״מְלַאכְתּוֹ״ וּ״מְלֶאכֶת״ שֶׁבַּתּוֹרָה אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת.

7 כנגד עבודות המשכן - אותן המנויות שם בפרק כלל גדול היו צריכין למשכן ופרשת שבת נסמכה לפרשת מלאכת המשכן ללמוד הימנה:

8 שבתורה - שכתובים בכל התורה והכי קאמר קרא שמות כ לא תעשה כל מלאכה כמנין כל מלאכה שבתורה:

1 ברית משה פתח ↗

אבל כבר קדמו בזה היהודא יעלה ז"ל או"ח סי' פ"ז ותירץ כל התירוצים כמו שמתרץ מעכ"ת וגם מתרץ בזה את קושיית השואל שהקשה על הפוסקי' דבזמה"ז ליכא ר"ה א"כ ע"ח ושתופי מבואות שתקנו חז"ל משום גזירה אטו הוצאה מרה"י לר"ה הו"ל גזירה לגזירה עי"ש ותראה דהיהודא יעלה כתב דלשיטת הר"ן ר"פ כלל גדול והרז"ה פ' הזורק דמעביר ד"א נמי הוי בכלל הוצאה אין חילוק בין מעביר למוציא ודלא כמ"ש מעכ"ת דגם לשי' הר"ן והרז"ה לא בעינן במעביר ד"א ס"ר בוקעין בו והאמת אתו כיון דמעביר הוי כהוצאה א"כ צריך גם במעביר כל התנאים של הוצאה ול"כ המרי"א את החידוש זה רק לשי' הרמב"ם וכתב דהרמב"ם פליג עם הר"ן והרז"ה וסובר דמעביר לא הוי בכלל הוצאה וגם כתב דכ"כ הפרמ"ג אבל לא מציין איו ואפשר שכיוון על הפרמ"ג בפתיחתו להל"ש שכ' שם על הרמב"ם וז"ל ומעביר כתב מפי השמועה למדו מעביר כמוצי' מרשות לרשות אמנם לא פירש אי אב או תולדה כהר"ן עכ"ל ונ"ל דכוונתו די"ל דהרמב"ם סובר כיון דמעביר הל"מ ע"כ הוי אב ולא כמ"ש הר"ן דהוי תולדה דהוצאה ומ"ש הרמב"ם מעביר כמוציא כוונתו דהוי אב כמוציא ואם באמת המרי"א על הפרמ"ג זה כיוון ק"ל הא הפרמ"ג ל"ק אלא בלשון אפשר שהרמב"ם חולק על הר"ן וצ"ל דהמרי"א ידע מאיזה פרמ"ג אחר שכ' בפי' כן עכ"פ א"ז כתב המרי"א בפי' דלשיטת הרמב"ם כתב את חידושו אבל לא לשיטת הרז"ה והר"ן וא"כ פליאה לי על מעכ"ת בתרתי חדא דהיאך כתב את חידושו גם לשיטת הרז"ה והר"ן הלא הם סברו דמעביר הוי תולדה דהוצאה וא"כ בודאי צריך להיות גם במעביר ס"ר בוקעין בו כמו בהוצאה לשיטות הסוברים דצריך ועוד היכי כתב דהרמב"ם סובר כהרז"ה והר"ן הלא מהפרמ"ג שהבאתי נראה דלא פסיקא ליה והמהרי"א כתב דהפרמ"ג כתב בפי' דהרמב"ם ל"ס כוותיהו. ותו ק"ל על מעכ"ת שכ' וז"ל דמה שצריך להיות דומיא דדגלי מדבר כו' דוקא לענין הוצאה מרה"י לר"ה שגמרינן ממשכן עכ"ל הלא הוצאה לא ממשכן גמרינן כדאי' בפ' הזורק שבת דף צ"ו דמויצו משה ויעבירו קול במחנה גמרינן עי' בתו' שם ד"ה הוצאה שהקשה אע"ג שהי' במשכן ותירץ משום דמלאכה גרועה היא וא"כ היכי כתב בפשיטות דממשכן גמרינן ועיקר כוונתינו בזה להקשות על הני פוסקים דסברו דממשכן ילפינן שצריך להיות גם ס"ר בוקעין בו ק"ל היאך כתבו כן הלא בשבת דף מ"ט קאמר הגמ' דאבות מלאכות כנגד עבודות המשכן וכתב רש"י שם דלכך נסמכה פרשת שבת לפרשת משכן ללמוד הימנה וזה נ"ל דדוקא כשגמרינן ממשכן משום דנסמכה פרשת שבת לפרשת משכן אז י"ל דצריך להיות בכל מילי דומיא דמשכן אבל כשגמרינן מהפסוק אף דפסוק זה כתיב במשכן אז לא אמרינן שצריך להיות דומיא דמשכן לגמרי וגם התוס' ריש שבת ד"ה פשט כתב ואם לא הי' מוצא הוצאה במשכן הייתי מחייב בכל מלאכות הדומות למלאכה גמורה אע"פ שלא הי' במשכן עי"ש היטב ותראה בפי' כמו שכתבנו ועוד נ"ל ראי' לדברינו דהגמ' למד לענין כל מילי דלא הוי רה"ר אא"כ רחב ט"ז אמות ממשכן כהנ"ל וא"כ ק"ל כיון דממשכן גמרינן אמאי לא נאמר לענין כל מילי דלא הוי ר"ה אא"כ גם ס"ר בוקעין בו דומיא דמשכן ואת זה באמת לא מצינו בשום מקום שנאמר כן אלא לענין שבת אעכצ"ל דדוקא לענין שבת כיון דנסמכה פרשת שבת לפרשת משכן ע"כ צריך להיות דומה לגמרי למשכן וע"כ צריך גם ס"ר להפוסקים דסברו כן אבל לענין שאר מילי דלא מחמת סמוכין ילפינן באמת ל"צ להיות לגמרי כמו במשכן כמובן, וא"כ לפי"ז כיון דהוצאה מויצו משה ילפינן ולא משום דנסמכה פרשת שבת לפרשת משכן א"כ מנ"ל שצריך להיות גם לענין הוצאה ס"ר בוקעין בו וזה לכאורה הערה נאה לפענ"ד:

« רש"י על שבת מ״ט ע״ב:ו׳ רש"י על שבת מ״ט ע״ב:ח׳ »