רש"י על שבת מ״ו ב

1 השירים - אצעדות:

2 הרי הן ככל הכלים - אע"פ שאסור לצאת בהן לרה"ר כדאמרי' בפרק במה אשה יוצאה לקמן שבת נט: גזירה דילמא שלפא ומחויא מיהו תורת כלי עליהן ומותר לטלטלן שלא כדרך מלבוש:

3 מומו ניכר - גבי בכור קאי:

4 מי יימר דמזדקק ליה חכם - שימצא חכם שיזקק לו ביו"ט לראות אם מום קבוע הוא או לא:

5 מפירין נדרים - בעל לאשתו :

6 ונשאלין לנדרים - לחכם להתירן:

7 שהן לצורך שבת - כגון נדר שלא יאכל היום:

8 ואמאי - מותרת לאכול ואפי' שרי לה בעל ליתסר לה משום מוקצה דהא אסחה דעתה ואמרה מי יימר דמזדקק לה בעל:

9 על דעת בעלה - ע"מ אם ירצה הבעל וסמכה עליה דמזדקק לה ביום שמעו:

10 הכא מי יימר כו' - והדיוטות לא מצו למישרייה לבכור אלא במום הידוע לכל כגון מחוסר אבר:

11 איסורא דאורייתא - כיבוי אב מלאכה הוא חריץ ליכא איסור דאורייתא דחופר כלאחר יד הוא דחופר דאמר לקמן תולדה דחורש וחייב ה"מ חופר כדרכו במרא וקרדום:

12 מוכרין כדרכן - ואפי' של כלאים לובשו להראותו בשוק:

13 ובלבד שלא יתכוין - להנאת חימום והא ר"ש היא מדאזיל בתר כוונה: