רש"י על שבת מ״ה א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת מ״ה ע״א:ב׳ רש"י על שבת מ״ה ע״א:ד׳ »

1 שבת פתח ↗

בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: חִטִּים שֶׁזְּרָעָן בְּקַרְקַע, וּבֵיצִים שֶׁתַּחַת תַּרְנְגוֹלֶת — מַהוּ? כִּי לֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן מוּקְצֶה — הֵיכָא דְּלָא דַּחְיֵיהּ בְּיָדַיִם, הֵיכָא דְּדַחְיֵיהּ בְּיָדַיִם — אִית לֵיהּ מוּקְצֶה, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא. אֲמַר לֵיהּ: אֵין מוּקְצֶה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא שֶׁמֶן שֶׁבַּנֵּר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא דּוֹלֵק, הוֹאִיל וְהוּקְצָה לְמִצְוָתוֹ הוּקְצָה לְאִיסּוּרוֹ.

2 שבת פתח ↗

3 שבת פתח ↗

4 שבת פתח ↗

1 שזרען בקרקע - ועדיין לא השרישו מהו ללקוט ולאכול:

2 אין מוקצה לר' שמעון בדבר הראוי - אלא בשמן שבנר בשעה שהוא דולק כדתניא לעיל:

3 הואיל והוקצה למצותו - לשבת:

4 הוקצה לאיסורו - איסור כיבוי:

« רש"י על שבת מ״ה ע״א:ב׳ רש"י על שבת מ״ה ע״א:ד׳ »