רש"י על שבת מ״א א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת מ״א ע״א:ה׳ רש"י על שבת מ״א ע״א:ז׳ »

1 שבת פתח ↗

בִּשְׁלָמָא ״הָבִיאוּ נֶתֶר, הָבִיאוּ מַסְרֵק״ — קָמַשְׁמַע לַן דְּבָרִים שֶׁל חוֹל מוּתָּר לְאוֹמְרָם בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ. ״פִּתְחוּ פּוּמַּיְיכוּ וְאַפִּיקוּ הַבְלָא״ — נָמֵי כְּדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַבְלָא מַפֵּיק הַבְלָא. אֶלָּא ״אִשְׁתוּ מַיָּא דְּבֵי בָאנֵי״ מַאי מְעַלְּיוּתָא? דְּתַנְיָא אָכַל וְלֹא שָׁתָה — אֲכִילָתוֹ דָּם, וְזֶהוּ תְּחִילַּת חוֹלִי מֵעַיִים. אָכַל וְלֹא הָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת — אֲכִילָתוֹ מַרְקֶבֶת, וְזֶהוּ תְּחִילַּת רֵיחַ רַע. הַנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו וְאָכַל — דּוֹמֶה לְתַנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ עַל גַּבֵּי אֶפְרוֹ, וְזֶהוּ תְּחִילַּת רֵיחַ זוּהֲמָא. רָחַץ בְּחַמִּין וְלֹא שָׁתָה מֵהֶן — דּוֹמֶה לְתַנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ מִבְּחוּץ וְלֹא הִסִּיקוּהוּ מִבִּפְנִים. רָחַץ בְּחַמִּין וְלֹא נִשְׁתַּטֵּף בְּצוֹנֵן — דּוֹמֶה לְבַרְזֶל שֶׁהִכְנִיסוּהוּ לָאוּר וְלֹא הִכְנִיסוּהוּ לְצוֹנֵן. רָחַץ וְלֹא סָךְ — דּוֹמֶה לְמַיִם עַל גַּבֵּי חָבִית.

2 שבת פתח ↗

3 שבת פתח ↗

4 שבת פתח ↗

5 שבת פתח ↗

6 שבת פתח ↗

7 שבת פתח ↗

8 שבת פתח ↗

9 שבת פתח ↗

10 שבת פתח ↗

1 מותר לאומרן - בבית המרחץ ואפי' בלשון קודש:

2 הבלא - דמרחץ הנכנס דרך הפה:

3 מפיק הבלא - דזיעה:

4 ולא הלך ד' אמות - קודם שישן:

5 מרקבת - אינה מתעכלת לעשות זבל:

6 ריח רע - ריח הפה:

7 ריח זוהמא - כל גופו מזוהם בזיעה תמיד:

8 ולא הסיקוהו מבפנים - שאינו מטיב לכלום:

9 ולא הכניסוהו לצונן - שהן מחזקין את הברזל:

10 למים ע"ג חבית - על שוליו וצדדיו שאינם נכנסים לתוכו:

« רש"י על שבת מ״א ע״א:ה׳ רש"י על שבת מ״א ע״א:ז׳ »