רש"י על שבת ל״ח ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ל״ח ע״ב:ב׳ רש"י על שבת ל״ח ע״ב:ה׳ »

1 שבת פתח ↗

אִיכָּא דְאָמְרִי, אָמַר חִזְקִיָּה מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי: הָא דְּאָמְרַתְּ עַל גַּבֵּי קַרְקַע — אָסוּר, לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר, אֲבָל דַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר — מוּתָּר. מִכְּלָל שֶׁבְּעוֹדָן בְּיָדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר — מוּתָּר. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: תְּלָאָן בְּמַקֵּל מַהוּ? הִנִּיחָן עַל גַּבֵּי מַטָּה מַהוּ? בָּעֵי רַב אָשֵׁי: פִּינָּן מִמֵּיחַם לִמְיַחֵם מַהוּ? — תֵּיקוּ.

2 פרי מגדים על אורח חיים פתח ↗

ועודה עמ״א הר״ב הגיה זה אבל המחבר השמיט זה וסובר דאין איסור כ״א ע״ג קרקע וכתב זה בעבור שהלבוש כתב ועודה בידו של״א הניחם עג״ק משמע דמפרש דעת רבו שאין חולק על המחבר והראה לרנ״ז אות י״ד שם עדיף פינה ממיחם למיחם מכאן דהוה כמושיב לכתחלה. ודע דפינה ממיחם למיחם אף ע״ג דכ״ר הוא המיחם שני שעירה ממנו רותחין ועירה זה לשם דעדיין כ״ר ממש הוי אפ״ה הוי כמושיב לכתחלה דחזרה הותר בשבת עיין שבת ל״ח ב׳ רש״י ד״ה פינן משמע כן ובתוס׳ ד״ה פינה כתבו בשם ר״ת למיחם אחר שהוא קר א׳ לחתוי משמע מיחם כ״ר שרי ובחדושינו הארכנו דרש״י לשיטתיה בבמה מדליקין דיש בישול אחר בישול בנצטנן בהכרח פינה ממיחם למיחם לכ״ר דכ״ש סובר הוה נצטנן וז״ש בד״ה מיחם קומקמין שמחמם בו חמין אפשר רמז דכ״ז שלא חימם בו כעת שם העצם שלו קומקמין ומיחם שמו כשהוחמו בו עתה כמו המיחם שפינהו כו׳ ואי״ה ברנ״ז אות י״ד יבואר עוד:

3 שבת פתח ↗

4 תלאן במקל מהו - כעודן בידו דמי או כהניחן ע"ג קרקע דמי:

5 פינן ממיחם למיחם מהו - מי הוי כמטמין לכתחלה ואסור להחזירן לכירה או לא:

6 מיחם - קומקמוס שמחמם בו חמין:

« רש"י על שבת ל״ח ע״ב:ב׳ רש"י על שבת ל״ח ע״ב:ה׳ »